הוויכוח על מדי בית הספר שהחל בקטלוניה משאיר לנו נקודת מבט חדשה שיכולתי לשמוע אתמול אחר הצהריים בתוכנית אירוח ברדיו. האם מדי בית ספר הם דרך להעדיף את סמכותם של המורים?
זה כבר לקח זמן לשים את המורים באור הזרקורים בנושא בו אין לנו הרבה מה לומר, האמת. אחד האורחים אמר שכך זה וכי באותו אופן שבו הצבא אחיד בפיקוד הממונים עליהם כאמצעי שווה, בבית הספר אם כל התלמידים לבושים באותה צורה שהם "מפולסים".
כאמור, מכיוון שיש בעיות בבתי ספר רבים בגלל לבוש התלמידים (מעטה כן-רעלה לא, כובעי כן-כובעים לא, מכנסיים קצרים כן-מכנסיים קצרים לא ...), עם קשיים להגיע להסכמות, זה היה דרך שמורים לא יצטרכו לנהל דיונים או "לכפות את סמכותם" העומדת בפני התלמידים.
עם זאת, אינני מסכים בנקודה זו ולדעתי היא חורגת ממציאות הוויכוח, מכיוון שסוגיית המדים, מצד אחד, לא הופיעה בעיקר כהצעה של מורים. זכרו כי ההורים בדרך כלל מעלים את הנושאים הללו, ובמקרה זה זו הייתה מדיניות, שר החינוך בקטלוניה.
מצד שני, אם תלמידים לובשים מדים או לא זה לא נושא שמורים יכולים להכריע בו אלא תלוי בלוח בית הספר בו הורים, תלמידים וכל הצוות המעורב במרכז.
אבל בעיקר זה אני נעלב מהחזון הזה של המורה כאיש צבא שמעוניין שיעניקו לו חיילים, ואם אתה "מתנהג שלא" להסתובב בצריפים.
סמכות מול כבוד בבית הספר (ובחיים)
הסמכות בדיון זה הובנה מבחינת ציות וכניעה כמעט, שאני לא מסכים איתה. אנו מניחים שלדעתי יש לגרש את מושג הסמכות בחינוך (למען האמת, אני לא חושב שמורים רבים מנסים "לכפות את זה") ולהחליף אותו בכבוד, שהוא זה השורר כיום, אם כי זה לא תמיד אפשרי.
המורה צריך להרוויח כבוד, המורה צריך לכבד את התלמידים באותו אופן שבו התלמידים חייבים לכבד את המורה, כמו גם את חבריהם לכיתה, את משפחתם ... סביבה אידילית שכמובן שלא תמיד נמצא אותה אפילו ב כיתות, לא בבתים, לא בפארקים ולא בתור בסופרמרקט. אבל זה להילחם עליו, במיוחד בבתים ובבתי ספר.
בתוכנית הגיע גם מעניין הבחנה בין "שוויון" ל"אחידות "תוך השארת כמה קשרים להגנת הראשון אך לא השני, בטענה ששוויון רצוי מדויק אפשרי בזכות קבלת ההבדלים. במקום זאת, "אחידות" יכולה להיות הגשת הבדלים, ביטול השונה, כאשר השונה יכול להיות כה חיובי.
זו עמדתי בעניין זה, ואני מעדיף שילדים ילכו ללא מדים, אם כי אני מבין גם שלבישת מדים לא חייבת להיות ללכת ככבשה או כחייל לשירותו של אף אחד, וגם לא ללכת בלעדיו פירושו שוויון ואינדיבידואליות.
אם הבגדים שילדינו לובשים (בין אם אחידים ובין אם לא) קשורים פחות או יותר לזה, הדבר יהיה תלוי בעיקר בחינוך המתקבל בבית. ומצד שני, למורה אין הרבה מה לומר "לנצח או להפסיד" עם מדים, זוהי שאלה אבהית כפי שאתה מפגין עם הערותיך בעניין זה, דרך אגב בהרבה כבוד ופחות "סמכות" או כפייה.
