לידת ילד זו חוויה שהיא שינוי קיצוני עבור מרבית האבות והאימהות. לפתע מופיע יצור בחיים המונוטוניים אך הנשלטים שלך שמפרקים את לוחות הזמנים שלך ומידלדלים את האנרגיות שלך עד כדי כך שיש ימים שלא ראית רק את האור בקצה המנהרה.
אם זה קורה עם רבים מהאנשים שיש להם את כל גופנו וחושנו מאה אחוז מהיכולות שלנו, דמיינו איך זה יכול להיות לילד כשאתם אסטרלה גיל, אישה שיש לה שיתוק מוחי בגלל פרקסיס רע בלידה זה גרם לו נכות של תשעים אחוז ושהוא צריך הליכון או כסא גלגלים כדי להתמצא.
זה מה שמסבירה אסטרלה בספרו יולדות מותאמות, ספר בו הוא מראה דרך שונה אך שווה להיות אם, ואני אומר אותו דבר כי לאישה הזו יש בן 22 חודשים בשם מיקל שגדל, משמין, מדבר ומחייך באושר כמו שכל ילד בגילה יכול.
זה לא שהיה לו קל בשום צורה, עכשיו שהוא אם, בגלל מוגבלותו הברורה, או לפני שהוא, בגלל אי הבנת הרוב. כפי שהוא מעיר בקטע מתוך ספרו:
ביום רביעי, בעקבות הוראות רופא החירום, לקחתי את השתן שלי לאחות והיא ביצעה את הבדיקה. אחרי דקה הוא הביט בה ואמר בלי להביט בפנים שלי: "כן, אתה בהריון. מה אתה מתכוון לעשות עם הילד?"
עכשיו כשהיא אמא היא צריכה להוכיח כמעט מדי יום שהיא מסוגלת להיות זה ועם הספר הזה היא מראה את זה, גם לאנשים שרואים אותה מפקפקים בזה, וגם לאנשים שאנשים עם מוגבלות מסוימת חושבים שזה בלתי אפשרי לטפל בהם תינוק
זה הקסם של ספר זה שמשמש כ הוכחה לכך שניתן יהיה להגשים את המשאלות להיות אמם של מרבית הנשים, כמעט כנגד כל הסיכויים ואפילו כסימן לכך ניתן להתגבר על הנקה קשה ומסובכת (אסטרלה תמיד התקשתה להכניס את מיקל לחזה), שהיא עצמה קיבלה כמובן מאליו, מכיוון שהיא עדיין מניקה.
אגב, אם אתם מעוניינים בסיפור הזה, אנו מתכננים לראיין את אסטרלה כדי שהוא יוכל לספר לנו קצת יותר על ספרו ועל תולדותיו.
