לאחרונה נחגג היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים, סוג של אלימות שמופעלת נגד נשים בשל העובדה שהיא כזאת. חלק מהקבוצות מזמינות אותנו לשקול על קיומה של סוג של אלימות סקסיסטית שהם מכנים אלימות מיילדתית.
אלימות מיילדתית
ה אלימות מיילדתית , על פי קבוצות אלה והחקיקה של מדינות כמו ארגנטינה, היא מורכבת מהקצבת גוף האישה ותהליך הלידה על ידי אנשי מקצוע בתחום הרפואה, בהתחשב בכל לידות כפתולוגיות, הפיכת נשים לחולות באופן אוטומטי וביצוע מעשים רפואיים ותרופתיים שגרתיים מבלי לאפשר לילדה להשתתף באופן פעיל בהחלטות לגבי גופה שלה.
במודל זה שקבוצות מסוימות והחקיקה של מדינות מסוימות רואות אלימות, נשים מפסיקות להיות מסוגלות לקבל החלטות מושכלות והן מיישמות פרוטוקולים שמונעים מהן לנוע, לאכול, לשתות, להחליט את התנוחה בהרחבה או גירוש, הניקוב נוקב. תיק או אפיזיוטומיה מיושמים ללא צורך רפואי אמיתי ותרופות שמזרזות את הלידה גורמות לבעיות בתהליך הטבעי העלולות לקרות כרגיל אם לא מתערבות מוצגות בפרוטוקול.
האם טיפול בלידה יכול להיות כרוך בדרך של אלימות?
עד לאחרונה סוג זה של תשומת לב היה תקין בספרד וחיה, על ידי כמה נשים, כתוקפנות כלפי בני עמם, יחד עם זאת, לטיפול לא הומניסטי ואפילו אגרסיבי, עם מילים וגישות קשות מאוד.
זה מגיע לרמות הגבוהות ביותר במקרים של נשים שביקשו פחות טיפול רפואי, נשים הסובלות מניתוח קיסרי והכי גרוע, נשים שחייבות ללדת ילד מת או שנפטר בלידה.
בנוסף, הפרדת תינוקות מאמהותיהם ללא צורך היא גם כן סוג של אלימות ממוסדת שיכולה, אם וילד, לחיות בצורה טראומטית.
החוויה האישית שלי
אני, ואני אומר לך מ החוויה האישית שלי, אם הרגשתי אלים ולא התייחסתי ללידה שלי. הם התייחסו אליי כאל ילדה מטופשת, הם לא אמרו את שמי אלא "מרי" גנרית, המונים נכנסו ויצאו שלא הגיעו או אמרו שהם באו לראות, היו לפחות עשרה סטודנטים כשהם שברו את התיק ואף אחד לא אמר לי שהם יכולים להכחיש אותי , בלי להסביר בדיוק מה הם עושים, בלי לאפשר לבעלי ברגעי ההתערבות.
הם הפעילו לי פרוטוקולים שאני יודע שהם מיותרים, כמו למשל לשבור את התיק או לחתוך את התינוק שלי, הם תרמו אותי באוקסיטוצין שלעיתים גרם להתכווצויות בר ואז הורידו את הזרימה, בלי להסביר דבר וללא אפשרות להרדמה כיוון שלא היה שום הרדמה, וזה, כשהופיע, איחר כי היה בגירוש.
הם לקחו את בני בלי שנתנו לי לגעת בו, הם לא הודיעו לי על הסיבות האמיתיות לגיוס, שהיום אני בטוח שלא היה הכרחי, הרבה פחות הסבירו סיבות רפואיות שהן צריכות לקחת אותו, מכיוון שלא היו כאלה.
לאחר ששמתי אלף מכשולים בכדי לקבל את הדו"ח הרפואי המלא, ניתחתי אותו בעזרת גניקולוגים ולא כל הנתונים של מה שעשו לי או ההתערבויות מוצדקים. זה אפילו אומר שהם עשו לי אפידורל והם לא יכלו לעשות את זה כי כשהלכו לדקור אותי התחלתי לדחוף ללא שליטה ותוך חמש דקות הבן שלי נולד.
אפילו כשהם לקחו אותי ללבוש אפידורל שהיה מאוחר אבל שעם אינדוקציה מ -0 בדרך כלל צפויה, הם זרקו לי זעם וקראו לי להתבכיין כי אחרי עשר שעות שהשתתפתי והרחיבתי עכשיו אני יודע ש -9 או 10, לא יכולתי לזוז לבד ואני אומר 10 כי כשהגעתי לחדר הלידה, כשהיו אמורים לקבל אפידורל, הייתי כבר במלואם ובגירוש.
הרגשתי מושפל, כמו חיה שנלקחה לבית המטבחיים, התעללו בה פיזית ורגשית. לידה לא צריכה להיות כזו. לקח לי שנים להחיות את הלידה שלי ולהילחץ מילולי רגשות שליליים, פחד ובדידות, כאב והדרך בה הרגשתי לא טוב.
שינויים במודל הטיפול בלידה
כיום, בבית החולים בו נולד בני, הם מיישמים כעת את שיטת הקנגורו בלידה שכן ברור שעדיף לתינוקות. היום הם לא היו לוקחים אותו ולא הייתי חיה את אותם רגעים של בדידות ופחד, מבלי לדעת אם הוא גוסס או שמשהו רע קורה אפילו בלי לגעת בו. תוך שעה איש לא נראה לי שום דבר וגם לא הודיעו לבן זוגי.
למרות שטיפול בלידה לא השתפר רבות במרכז זה, לפחות תינוקות לא נלקחים. ובבתי חולים אחרים, לידות כבר מטפלים בכבוד רב יותר.
הרחבה של פרוטוקולים לטיפול רגיל בלידה בבתי חולים רבים הם צריכים להיות שינוי גדול, אך עדיין יש התנגדות חזקה בחלק מהמרכזים וישנן נשים שעדיין מרגישות שמטופלות בהן לא טוב במשלוחים שלהן, ובמיוחד אם יש ניתוח קיסרי מיותר, או אם ילדך נפטר. שינוי הפרוטוקולים אינו נחמה, אלא תקווה לעתיד.
האם יש אלימות מיילדתית?
אני משאיר אותך, להמחשת סוגיה זו, הסרטון של הסרט הקצר איציאר בולעין עשה כדי להוקיע את צורת הטיפול או ההתעללות הזו שנשים ממשיכות לסבול בלידותן. כבר ראינו את זה אצל תינוקות ועוד, אבל אני חושב שכדאי לזכור.
לפיכך, מניסיוני, משלך, מחקיקה של מדינות שכבר שוקלות מונח זה כמו ארגנטינה, מהשינויים הנוכחיים במודל הטיפול, אני שואל אותך, האם אתה חושב שיש אלימות מיילדתית ומהי סוג של אלימות כלפי נשים?
