"אבא נושא תיק" זה ביטוי שאפשר למלל היום ללא יותר מדי בעיות. אולם לפני עשור זה בטוח היה גורם לצחוק ובלבול.
התיק תמיד נחשב כתוסף חיוני עבור נשים (הזקוקות לו בכדי לשאת את כל האביזרים הדרושים להן בכל עת), אך באופן בלעדי עבורן. עם זאת, לפני מספר שנים תיקים החלו להיראות מעט יותר קטנים, גבוהים יותר מרחבים, עם מראה זוויתי יותר (ישר) וצבעים כהים, מכוונים לגברים ואני הייתי מאלה שהצטרפו במהירות לאופנה זו על ידי נושא המעשיות
נשיאת הארנק בכיס האחורי היא מנהג שמעולם לא אהבתי. מעצבן ללכת ומרגיז לשבת, צריך להוציא את הארנק עבורו ולהחליף אותו לכיס קדמי, איפה שהוא חם ואיפה הוא ממשיך להטריד.
מפתחות רכב ומפתחות בית הם גם מגושמים ומעצבנים לנשיאה בכיסים. הם ממוסמרים לפי המחווה שאתה עושה, תופסים המון ומשמיעים רעש. נשיאתם על טבעת מקשים שנתלה על ידי קרבינר או דומה על קליפ המכנסיים היא כבר לא אופציה (מזמן זה היה משוחק, אבל עכשיו אתה יכול להיראות כמו סוהר יותר מכל דבר אחר) ולקחת הביתה גם כאלה ברכב (אם הם יפתחו אותך קל להסתכל במכונית בכתובת שלך בעיתונים ולקחת את המפתחות שלך לביקור).
הנייד הוא אחד המרכיבים החיוניים לחיי היום וככל שהם מודרניים יותר ויותר וכדי להפוך את המולטימדיה לשימוש במסכים גדולים, כיס המכנסיים יכול להיות גם פיתרון גרוע (בנוסף, נאמר / העיר כי יכול לגרום לסרטן האשכים).
אם נוסיף לכל זה את הגעתו של ילד, זה צפוי נרגילה של ילדים כזו או אחרת בסופו של דבר נחוצה להובלה ובסופו של דבר מוצאת חור בתיק של אבא.
מכל הסיבות הללו ואולי מסיבות נוספות נוספות, גברים נושאים תיק ללא שום בעיה, גאים בכך שהם מסוגלים לסחוב את הדברים שלנו מסודרים לפי מדורים ושמחים ללבוש מכנסיים ללא בליטות עודפות ובנוחות רבה יותר.
אם ילדיי יגידו יום אחד ש"אבא נושא תיק ", אני אראה בגאווה את תיק הדאפל שלי.
