הבטחתי לך להמשיך לאסוף רעיונות, טכניקות וכלים בהם השתמשתי או שהורים אחרים שהחליטו יום אחד הקצפת גזע הם יישמו והם יכולים להיות חלק מהמשאבים שאליהם אתה הולך לפתור את המשברים שעלולים להתעורר. הנה כמה מהם.
טכניקת הצחוק
טכניקת הצחוק זה עובד נהדר. צחוק, גם אם מאולץ, מעורר מנגנון פיזי והורמונאלי המעניק לנו תחושה של רווחה וחמצון טוב יותר. הצחוק בפראות כשאנחנו שמים לב לנבוט הכעס, לפני שהוא עולה ושולט בנו, מאפשר לנו לשבור את אותו רגע מסוכן ולבוא לחשוב בצורה ברורה יותר והומוריסטית יותר.
צחוק, צחוק טוב, הוא טיפול מיידי ואינטנסיבי נגד כעס. הם שני מנגנונים המפעילים תגובות פיזיולוגיות לא תואמות. הצחוק הורג כעס.
אחרי הצחוק ההוא אנו יכולים להמשיך באותו סיטואציה מלחיצה, אך נוכל להונות את הזעם שרצה לשלוט בנו. לאחר מכן נוכל לפעול בצורה רציונלית יותר. זה נראה כמו טריק פשוט מאוד, אבל זה עובד.
כדי להשתמש בטכניקה זו צריך לדעת להסתכל על אותם גילויים פיזיים של כעס כדי להגיע בזמן. כשמחייכים ובעיקר כשצוחקים, המסרים הגופניים שאנו שולחים למוח ישונו ואנו שוללים את המנגנון שמקפיץ את הזעם. על ידי שינוי המסר שמגיע למוח ואילוץ אותנו לצחוק, נשנה את המחשבות והתחושות.
טכניקת הקמע
טכניקה נוספת שניתן להשיג בקלות היא הדמיית האהבה שאנו חשים לילדנו. כשאתה מרגיש את האהבה העצומה שילדך מעורר, כמה שמח זה גורם לך בחייך, נראה כאילו הכעס מפחד. וזה נעלם.
הטכניקה היא להיות קמע סוד לפנות אליו ולשקול אותו כך, משהו שמלווה ומגן עלינו. חזור נפשי ומילולי ביטוי כמו "אני אוהב אותך בני" או משהו דומה, לאחר שהתרגלנו לדמיין את הילד בזרועותינו, או בזמן כלשהו שמח ורך במיוחד, התמקד בתחושה זו ומפזר את הכעס, מאפשר לנו לעבור הסכנה של משחק שנשלט על ידי כעס, כדי לאפשר לנו לעשות זאת מתוך אהבה, כבוד ושלווה.
מתי אנו חושבים על האהבה שאנו חשים לבנו הרבה יותר קל להשיג את הכוח הפנימי המאפשר להעביר דחפים אלימים או כעס לאנרגיה חיובית.
לפעמים אנו יכולים לחוש כי הקמע מחליק מידינו אם אנו מוצפים מדי או עייפים מאוד, אך עם תרגול השימוש בו הופך לקל יותר. לפני שתצעק על הילד או תעביר לו החלקה, אתה חושב "אני אוהב אותך בני" ונותן לתחושה הזו לפלוש אליך למשך כמה שניות, בעוצמה מוחלטת, אפילו לדמיין את זה, אם אנחנו מעדיפים, כאור גדול שמציף אותנו. אין עוד הרצון להצליף, אלא ללוות ולחבק את אותו קטן שממצה אותנו אך ממלא אותנו באושר.
טכניקת הצופה
ברור שהסבירות של בני הזוג ואנשים אחרים הנמצאים בדרך כלל בסביבתנו, למי עלינו לחלוק את דאגתנו וההחלטה שקיבלנו לא להשתמש בצרחות או שוט עם ילדינו, זה חשוב. הסביבה, כמובן, יכולה לעזור לנו, אם כי לפעמים זה יכול להוות קושי נוסף אם האנשים שאנו סומכים עליהם בעד למזער את החשיבות של צורות טיפול אלה.
הסבירו לסובבים אותנו כי החלטנו לא לצעוק ולא לנצח את ילדינו בהצלפות היא התחייבות עצומה, מכיוון שלא רק נתבונן בעצמנו או שילדינו ישגיחו עלינו, אלא שגם מבוגרים אחרים ישמעו את כוונתנו, הם יחזקו ויתגברו הם ימחאו כפיים על ההתקדמות, או לפחות הם יסתכלו עלינו.
זה בדרך כלל תמריץ חזק ומשמש גם כשמישהו רוצה להיגמל מטבק, למשל. זה עובד אם הסביבה לא מרמה אותנו, כמובן. אחרת זה אולי לא רעיון טוב.
טכניקת השותף
אבל מלבד עזרתם של בני הזוג או הסביבה הרגילה, נוכל ללכת ל שותף לעבודה, החבר המחויב שעבר אותו דבר או נמצא באותה קו פעולה. יחד נוכל לעזור אחד לשני להבין טוב יותר את השני ולנחם אותו.
יש לי שני חברים כאלה. במשך שש שנים התחלנו לעזור אחד לשני בגידול ילדינו. לפעמים אני עדיין מתקשר אליהם בשעות מוזרות כדי להסביר משהו שקרה, או מה אני חושב, מבקש עצות ושיתוף חוויות. הפכנו עם השנים ליותר מאשר אחים, אנו רואים עצמנו משפחה ומכירים את נפשו של זה כמעט כמו את שלנו, מספרים לנו אמיתות של אלה שנפגעו מתוך ביטחון שהאחר מניח אותם מתוך ידיעת אהבתנו. ענק
חיפוש חברים שמטפלים בילדיהם בדרך זו זה עוזר עצום. גם אם איננו יכולים לחיות איתם, אם אנו רואים אותם מעת לעת והקשר היומיומי הוא וירטואלי או בטלפון, הם יחזקו, יעזרו, יבנו ויעודדו אותנו, בנוסף יאפשרו לנו לחלוק חוויות שיהיו התייחסות לסביבה המשפחתית שלנו אל תהיה מוכן להציע לנו.
להישמע ולהרגיש מובנים חשוב מאוד לא לוותר על קשיים. אחרי משבר, להתגבר או לא להצליח, אין כמו לדבר עם חבר, לבכות או לברך אותנו, להרגיש שלמישהו אכפת מה אנחנו עושים ומאמצינו.
מסקנה
שימוש בהדמיית האהבה לילדנו, צחוק או הסתמכות על משקיפים שיודעים על המחויבות שלנו ועל ידידיהם החולקים את רעיון ההורות שלנו הם חלק מהטכניקות בהן אנו יכולים להשתמש כדי להדגים שאפשר לחנך ולגדל ללא קשקוש.
