כמו כל יום אנו מביאים לך יפה סיפור שאמא שולחת לנו, בה הוא מסביר את החוויה שלו, נפלאה וגם מרירה, על אימהותו. הסדרה איתה רצינו לחגוג את יום האם עם הכותרת "אמא, ספר לנו את הסיפור שלך" היום גורמת לנו להרגיש את הכאב של אובדן ילד מבוקש ושמחה של ילדים שנולדו, שלמרות שהם לא משתנים את העבר, אם הם מחדשים תקווה ושמחה.
סנדרה מספרת לנו על רגשותיה הכואבים לגבי אובדן הריון מתקדם, שאלות של אישה על הצורך בבדיקות רפואיות פולשניות ועל האופן בו החיים, שוב, ממלאים את בטנה וגורמים לה להיוולד מחדש, מברכת אותה ב אימהות כה רצויה והיה כל כך קשה להגיע ליהנות.
הסיפור שלי הוא כמו כל אם אחרת שעברה הפלה.הוא היה תינוק מאוד מבוקש. זה נראה כאילו זה נקרא, זה מילא אותי בכל האושר שבעולם, לא ידעתי שאתה יכול לאהוב כל כך הרבה בדבר כה קטן.
אבל הכל קרה פתאום, הם אמרו לי שאני צריך לבצע ביופסיה של מקהלה. לפני שלא ידעתי, אבל עכשיו אני יודע, שהרבה פעמים הם שולחים אותנו לעשות בדיקות מיותרות לשמירה על גבם של גניקולוגים. זה היה המקרה שלי, ולפני רופא מעולם לא חשבתי שאפשר להגיד לא.
כתוצאה מכך, עברתי הפלה של 22 שבועות לאחר הריון בבית החולים במשך יותר מחמישה שבועות. ולוצ'יה שלי הייתה מושלמת, ואפילו עם התכווצויותי יכולתי להרגיש אותה נעה, אם כי התוצאה הקטלנית הייתה בלתי נמנעת.
כשהרופאים באו לבקר אותי אחרי ההסדר, רק ביקשתי שאוכל להיכנס שוב להריון, ושם אתה נכנס לשחק: הדברת שלי, החיים שלי, השמיים שלי.
זה היה הרבה רגש לדעת שאני שוב בהריון, אבל זו שמחה מכילה, ראיתי איך הבטן שלי גדלה, אבל לא החלטנו את שמך עד שהייתי בת 6 חודשים, והחלטתי שאני רוצה ללבוש את לוסיה מכיוון שזה שם תמיד אהבתי את זה, וככה ב- 28 ביוני 2007, לוסיה שלי נולדה בניתוח קיסרי, עם 4,270 גרם ו -53 סנטימטרים. וקצת אחר כך הגיע החיידק הקטן שלי, לורה שלי, שהגיע לעולם 1 ביולי, 2009. אלה שתי האהבות הגדולות שלי.
אני מקווה שמכאן אוכל להימנע ממישהו מהמשקה הרע של הפלה, ואף יותר מכך כשהוא כל כך מתקדם והכל בגלל עדויות מיותרות.
אני חייב להתוודות שלמרות ששמעתי חוויות דומות, של נשים שמפקפקות, שסבלו מאובדן של ילד, שתוהות אם האמון שלהן ברופאים הצליח, אני מוצף את המציאות של דרמה אנושית כמו זו סנדרה משתפת אותנו. לתינוק שלא נולד יש מקום לנצח בחייו ובלבו, ועכשיו גם אצלנו.
הוא בירך אותה מהלב על אומץ לבה, על תקוותה, על הרוך המתוק שהיא משדרת, על השמחה שהעניקה לוסיה ולורה לחייה. ואני שולח לך חיבוק ענק ותודתי שגרמת לנו להיות שותפים שלך סיפור אם, הלוואי והקריאה בו תגרום לך להרהר.
