שילדים טבעוניים עם לחם תחת זרועם רצוי תמיד, אם כי איננו בטוחים עד כמה "הלחם" הזה יוכל לפרנס אותו, או למשך כמה זמן. פורטוגל היא המדינה השישית הוותיקה ביותר בעולם ואחת משיעורי הילודה הנמוכים ביותר באירופה. אבל בעיתות משבר, לא קל לקבוע מדיניות לקידום לידה.
בספרד "לבדיקות תינוקות" היו חיים מוגבלים, ומדי פעם אנו רואים חדשות על יישוב שמשגר להכין "מתנה" משלו להורים שמחליטים להביא תינוק. מה שמשך את תשומת ליבנו במקרה זה הוא הסכום: עיר פורטוגזית יוצרת "צ'ק לתינוקות" של לא פחות מ- 5000 יורו.
זה הוכרז על ידי הרשויות של אלקוטים, עיירה השוכנת בדרום-מזרח פורטוגל, צעד שננקט במטרה לתרום לעליית שיעור הילודה, אשר בעיר זו צומצמה ל -0.9 ילדים לאישה, המדד הנמוך ביותר במדינה כולה. אבל האם מדד זה יהיה יעיל?
אם לוקחים בחשבון שלפי כמה חישובים, ההוצאה המינימלית בשנה הראשונה לתינוק היא 6200 יורו (לפי אחרים הנתון מסתכם ב 8000 יורו), ברור שבעקבות מטאפורת הלחם, כסיוע של 5000 יורו. זה "לחם להיום ורעב למחר." עם תינוק (ועוד אם זה הראשון), אנו יודעים כמה מהר ההוצאות, לכן כדאי לחשוב יותר על העתיד לטווח הרחוק.
בפורטוגל פירמידת אוכלוסייה יציבה אינה מובטחת והתפתחות שיעור הילודה ממשיכה לרדת (כמו בספרד). אבל, לפי מומחים, הדרך להפוך מגמה זו היא להחיל אמצעים ברמה הלאומית, המיטיבים עם חלק גדול מהאוכלוסייה, ואלה אמצעים לטווח הארוך (הטבות מס לחברות עם נשים בהריון, סיוע בפיוס, משכורות להשלים עם חצי יום ...). אמצעים שבזמנים אלה לא נראים פשוטים. ובספרד יש לנו גם את זה גולמי.
אז נראה שעלינו להסתפק ב"מיגואטים "אלה, שאינם" לחם תחת הזרוע "האמיתי. והעובדה ש "צ'ק-בייבי" זה בסך 5000 יורו באלקוטים מעודד אנשים מסוימים לגדול את המשפחה זה עשוי לגרום לרווחת אוכלוסייתה, אך הפירמידה במדינה תמשיך להיות בסכנה וזוגות רבים לא יוכלו להביא ילדים לעולם מכיוון שהם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.
