כשבני זוג מחליטים להביא ילדים לעולם, יש להם אפשרויות שונות בלוח השנה. יש שניים או יותר נפרדים לפחות לשנה אחת, הפרידו ביניהם זה מזה יותר (שהילד הראשון בן 2-3 כאשר השני נולד) או שתקבלו אותם לעיתים קרובות מאוד, לגדל את כולם בבת אחת ולרכז את העבודה המפרכת ביותר מעייף בזמן מסוים.
ברצון זה לעקוב אחריהם, כמה אמהות נכנסות להריון עם ילד שני חודשים ספורים לאחר שילדו את הילד הראשון (האמת היא שבספרד הייתי אומר שמעט מאוד נשים עושות כיום) ונראה כי החלטה זו עשויה להיות פרודוקטיבית כנגד רווחת התינוק הבא.
מחקר שנערך לאחרונה מעלה כי צריך להיות פרק זמן של לפחות שישה חודשים בין לידתו של תינוק להיריון חדש, וכי אם תקופה זו היא יותר מאחד-עשר חודשים, התוצאות אפילו טובות יותר. המתנה לזמן קצר להיכנס להריון קשורה לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, עיכוב של צמיחה תוך רחמית ותמותה תוך רחמית בין בעיות אפשריות אחרות.
הגורמים אליהם מיוחסים הסיכונים הם הפחתת חומרים מזינים שאגרה האם במהלך ההיריון הראשון, חוסר האיזון ההורמונאלי המתרחש לאחר הלידה הראשונה והלחץ הגופני הנגרם עקב הטיפול בתינוק הראשון.
לשם ביצוע מחקר זה, נערך במרכז הרפואי שערי צדק מירושלים נבדק מידע על 440,838 לידות חי שהתרחשו בישראל בין השנים 2000-2005.
מכל הנשים שילדו ילדים באותה תקופה, 36,020 נשים נכנסו להריון לפני שחלפו 6 חודשים, 77,899 בין 6 ל -11 חודשים לאחר ההריון הקודם, 124,152 המתינו בין 12-23 חודשים להריון האחר ו -158,636 חיכו בין 24 ל 59 חודשים. 44,131 נשים המתינו חמש שנים או יותר בין ההריונות שלהן.
הנתונים שהמחקר זרק הם כדלקמן: הנשים שחיכו פחות משישה חודשים להיכנס להריון היו 23% יותר בסיכוי ללדת ילד פג. הסיכוי ללדת תינוק במשקל נמוך עלה גם הוא עד 15%.
הכי מדאיג היה עלייה של 64% בסיכוי לסבול מוות פגים ו -22% בנשים שחיכו בין 6 ל -11 חודשים, כך שהמסקנה היא באופן אידיאלי, המתן לפחות אחד-עשר חודשים בכדי להיכנס שוב להריון.
"דווח כי המרווח בין הריונות משפיע על לידה מוקדמת, משקל לגיל ההריון ומוות בילודים. עבודה זו ככל הנראה מספקת מידע נוסף מכיוון שמדובר במחקר גדול מאוד שמנתח לידות לאורך זמן."העיר ד"ר סטיבן אלן, מנהל מיילדות וגינקולוגיה ב- Scott & White Healthcare בטמפל, טקסס.
"יש בעיות כאשר המרווח בין הריונות הוא קצר מאוד, ושישה חודשים נראים פרק הזמן החשוב ביותר"הוא הדגיש. "החדשות הטובות הן שרוב החולים מולידים את התינוקות שלהם בפרקי זמן אלה.".
התחושה שיש לי באמת היא מה שד"ר אלן מעיר. הייתי אומר שרוב האימהות בעולם המערבי מחכות יותר מחצי שנה הגיבו (לפחות כרגע אני לא זוכר אף אחת שנכנסה להריון לפני אותה תקופה) ואפילו יותר מאחד עשר החודשים שהומלצו.
באופן אישי אני לא יכול (וגם אני לא רוצה) לדמיין שיש לי ילדים לעתים קרובות כל כך. העבודה מוכפלת, לבכור יש אח כשהוא מתחיל להכיר את עצמו וכאשר הוא צריך לקיים אינטראקציה רבה יותר עם הוריו והעובדה להיכנס להריון לפני השנה גורמת להשפעה של סיעוד הקשישים (בדרך כלל מקובל שבמהלך ההיריון יש ירידה בייצור החלב).
