לנו האימהות לא קל. מבלי לערוך השוואה או ליפול לחלוקה, המציאות היא שכל האמהות בשלב מסוים נאלצו לוותר על משהו. אנחנו אוהבים את היכולת לקבל את האפשרות לחיות את שתי החוויות: להיות מקצועיים ולהיות אמא, אבל למרות שרבים עושים זאת, למרבה הצער, להקדיש את מלוא תשומת הלב לשניהם בו זמנית זה משהו שעולה הרבה זמן ומאמץ.
ישנן נסיבות אישיות רבות הגורמות לנשים מסוימות להחליט לפרוש מהעבודה כאשר הן הופכות לאמהות. אך האם זו תמיד האפשרות הטובה ביותר? אנו מדברים עם תשע נשים החולקות את החוויות האישיות שלהן הם מספרים לנו בצורה כנה מדוע הם התחרטו שהפסיקו לעבוד כשהפכו לאמהות.
לפני שאמשיך ברצוני להבהיר מעט, שלמרות שאני מחשיב שזה משהו שמובן, כדאי להשאיר אותו בבירור. נשים שהיו להן האומץ והטוב לב לחלוק את החוויה שלהן שמחות להיות אמהות ואוהבות את ילדיהן יותר מכל דבר אחר בעולם.
אצל תינוקות ועוד "מתוקה תחכה לי", מחווה לאמהות עובדותבשום אופן איננו רוצים לציין או לרמוז שהם מצטערים על היותם אמהות, מכיוון ראיונות אלה מתמקדים בשינויים באורח החיים ובהחלטות שעומדות בפני נשים עובדות כשהן מחליטות להביא ילדים לעולם. אנו מקווים כי העדויות שלך יועילו לנשים אחרות שעוברות באותו מצב.
נשים מקצועיות שהופכות לאמהות
כפי שציינתי בתחילת המאמר המיוחד הזה, כאשר הגיע הזמן להביא ילדים לעולם, נשים העובדות מחוץ לבית שואלות לעתים קרובות שאלה שעלולה לשנות את קצב חייהם ביתר שאת (בנוסף לבוא התינוק שלהם): להפסיק או להמשיך לעבוד?
למרות שכל אישה חיה את אימהותה אחרת, האמת היא שתמיד קשה מאוד לכולם להתנתק מילדים, במיוחד כשהם כל כך צעירים. זו הסיבה שנשים רבות בוחרות להיפרד מחיי המקצוע שלנו מתמקדים במאה אחוז בטיפול וגידול ילדינו.
חלקם בוחרים לפרוש מתוך כוונה לעשות זאת לצמיתות, בעוד שאחרים מתכננים לעשות זאת במהלך השנים הראשונות של ילדיהם, ואחרים, אם עבודתם מתירה, מחליטים לצאת לחופשה כלשהי או לצאת לחופשת לידה. להיות מסוגלים לבלות כמה חודשים ככל האפשר עם ילדיהם.
במקרה של אמהות שהיום חולקות את החוויה האישית שלהן, הן היו נשים עובדות, שעברו קריירה בפיתוח והרגישו מלאות במקומות העבודה שלהןכמו רוזלינה, 28 ואמא לשני ילדים:
אני מהנדס יער ועבדתי כיועץ להשפעה על הסביבה בתכנון ובניית כבישים. בעבודה ערכתי את המסמכים כדי לבקש אישורים סביבתיים ומעקבתי בשטח במהלך בניית כבישים. לשם כך הייתי צריך לנסוע כל הזמן לפרויקטים וחיבבתי מאוד את החלק הזה, זה של נסיעה. בנוסף הרגשתי טוב, מכיוון שעבדתי בקריירה שלי עם משכורת טובה ועמיתים לעבודה טובים, זו עבודה שהיא בדרך כלל של גברים, אבל הרגשתי שהתגשמה.
לחלקם היה עבודות ופעילויות שהעסיקו אותם כל יום, והובילו קצב חיים פעיל מאודכמו במקרה של סוסט, בת 31 והיא אם לילד:
לפני שהפכתי לאמא עבדתי כל היום: עזבתי את ביתי בשמונה בבוקר והגעתי בשבע בלילה. הייתה לי משמרת כפולה ורק בצהריים יצאתי לאכול עם בעלי. הרגשתי טוב מאוד, כל היום עסוק ובסופי שבוע למדתי את התואר השני. אז תמיד היה לי מה לעשות. בימי ראשון הם נחו, ישנו המון וצפו בסרטים עם בעלי, שנינו עבדנו כל היום ובשבתות הוא למד תואר אחר, אז המשכנו להיות עסוקים.
אחרים, כמו אלחנדרה, בת 36, ואם לילדה בת שנה, עבדתי מאז שהייתי צעיר מאוד והתרגלתי ליתרונות זה נתן לו:
תמיד עבדתי, מאז שמלאו לי 18 הייתי אדם שאהב לעבוד הרבה, לא הייתה לי הזדמנות ללמוד באוניברסיטה מסיבות כלכליות, ולכן החלטתי להיפתח להזדמנות העבודה, תמיד באותו תחום: מזכירה, עוזרת , מנהל מכירות, חשבונית וקופאית. בכלל לא היה לי רע ונהניתי מאוד מהעבודה והעבודה שלי, נכחתי בבית שלי, בעלי והורי שהם כבר אנשים זקנים. היה לי המון זמן, הכנסה כלכלית שאולי לא מעולה, אבל שאפשרה לנו לצאת לחופשה מדי פעם, לברוח בסוף שבוע חתונה.
המעבר לאימהות 24/7
מעבר מאישה ללא ילדים לאם לתינוק זה משהו שכל אחד מהם חווה בצורה שונה, אך בהחלט מביא שינויים רבים אצל כל אחד מאיתנו: בגופנו, דרך החשיבה שלנו, כמו גם הקצב והסגנון שלנו החיים כשאנחנו פורשים עבודה, עלינו להוסיף את זה לרשימת השינויים שאנו חייבים להסתגל לאחר לידת ילדים.
עבור פאולה, בת 40 ואם לשלוש בנות, היה קשה במיוחד להסתגל לחיים בבית, מכיוון מגיל צעיר עבד:
עבדתי בהריון עם שלוש בנותיי, ברגע שנגמרה לי נכות ליולדות חזרתי. אבל אמי כבר נפטרה וכבר אין לי משפחה שתפרנס אותי עם זה ובעלי גם עבד, אז החלטתי להיות אמא במשרה מלאה. המעבר היה תגלית מכיוון שמעולם לא חייתי אותו. מאז שהייתי בשנה האחרונה שלי בתיכון עבדתי, כך שמעולם לא עשיתי דבר כזה או להיות עקרת בית, לא ידעתי איך לבשל.
אצל תינוקות ויותר 37% מהאימהות שוקלות לפרוש מתפקידם עם שיבת חופשת הלידה שלהם, אפילו כשהיא מורחבת גורם נוסף איתם התמודד, וזה קורה לאמהות רבות שנשארות בבית, הוא כמה בודדים הימים יכולים להיות לאחר שהתרגלו לחיים עבודה ולחיים פעילים חברתית. עבור דולצ'ה, בת 35 ואם לילד, בדידות והיותה נעים ממשפחתה היו כמה מהדברים הקשים ביותר בהתאמתה לאימהות:
המעבר שלי להיות אמא ועקרת בית במשרה מלאה היה קשה מאוד, הייתי אמא בפעם הראשונה והמשפחה שלי הייתה במקסיקו. חמותי גרה כאן, אבל הייתי מוצפת ורציתי לעשות הכל עם התינוק שלי כרצונו. בעלי עבד כמעט כל היום ונכנסתי לדיכאון. שמחתי עם הבן שלי, זה הכי טוב בעולם, אבל להמשך לא הייתי מוכן, אפילו לא מנטלי, כי הייתי רגיל לכסף שלי, להחלטות שלי ולחופש שנותן לך.
שמחתי להיות עם בני, לא לאבד את ההתפתחות שלו וחשבתי על החברים שלי שעובדים בחוץ ונאלצים להשאיר את התינוקות שלהם במעון יום עם כמה חודשים בלבד. זה גרם לי להרגיש טוב, להיות איתו, אבל עבודות הבית ולהיות כל היום וכל יום היו כבדים, הייתי לבד, בלי חברים, למדתי להיות אם ואשת בית. התקשיתי לבקש כסף עבור משהו, למרות שבעלי הוא הגבר הכי טוב בשבילי, שום דבר קמצני, אוהב ואבא טוב. אבל כל זה לא אומר שכאישה הרגשתי שמשהו חסר, הרגשתי לא שלמה.
יש נשים שלא ויתרו מייד עם לידתן של התינוק שלהן ככל שחלף הזמן הם הבינו שהם צריכים להיות לצידם. זה קרה ללורה, בת 27, ואם לילדה:
כשחזרתי לעבודה הרגשתי נורא, לא רציתי להוריד את התינוק שלי לעבודה. החלטתי לפרוש מתפקידי 7 חודשים אחרי שחזרתי למרות שקודמתי והשתפרתי. לא הספקתי להיות עם התינוק שלי, הייתי רק אמא בסוף השבוע וכשהייתי איתה לא היה לי קשר. אז החלטתי להגיש את התפטרותי ולהישאר בבית במשרה מלאה.
העניין הטוב היה שכבר לא היו לי לחצים ועכשיו יכולתי להקדיש את עצמי למה שהתגעגעתי אליו כל כך: להיות אמא (במשרה מלאה). אבל הופתעתי כשהבנתי שאין לי קשר עם בתי ושאני כמעט לא מכיר אותה. הרגשתי נורא ונכנסתי לדיכאון שוב, כי כבר עברתי דיכאון אחרי לידה.
היה קשה מאוד להסתגל להיות רק אם ולא לאמא שיש לה את הכסף, שאכלה איפה שהיא רצתה ומי קנתה מה שהיא רוצה. נעשיתי תלות כלכלית של בן זוגי לשעבר ואמי, אבל היה שווה כל מאמץ וכל דמעה להרוויח את האהבה והאמון של בתי. שהוא זיהה אותי כאמו וששנינו יכולים להיות בעלי קשר אמיתי.
תלות כלכלית ובדידות, הגורמים העיקריים לחרטה
כשדיברתי עם תשע האימהות שרואיינו יכולתי לראות שכולן נשים שאוהבות את ילדיהן ומתארות את האימהות כחוויה הטובה ביותר בחייהן. אבל אז מדוע הם מתחרטים על כך שהם התפטרו לאחר שהפכו לאמהות?
תגובת הרוב הייתה בגלל הם איבדו את חירותם ואת עצמאותם הכלכלית, ועכשיו הם היו תלויים במישהו אחר כדי לקבל את הדברים שהם צריכים, משהו שמעולם לא הורגלו אליו, מכיוון שבזכות עבודתם הם יכלו לקבל ולשלוט על ההוצאות וההכנסות שלהם.
אצל תינוקות ועוד נשים המטפלות בילדיהן הן גם אמהות עובדותאצל גינה, בת 27 ואם לילדה, זו הייתה הסיבה העיקרית לכך סבור כי פרישת תפקידו לא הייתה האופציה הטובה ביותר, הנושא הכלכלי:
אי התרומה לבית גרמה לי להרגיש עצוב, אם כי בעלי מעולם לא זרק לי שום דבר על הפנים. אני מצטער על עצמאותי הכלכלית ועל הזמן שהיה לי לעצמי, מאחר ולא משנה כמה עבודה נהניתי ממנו, הצטערתי על כך מאוד.
גם השאר את היעדים וההתפתחות המקצועית שלך כשאתה עוזב את הקריירה שלךזה היה דבר שגרם להם לפקפק בהחלטתם להתפטר, כפי שקרה לאסטריד, בת 30, אם לילדה וחיכתה לתינוק נוסף:
המעבר להיות אמא במשרה מלאה היה שקט אבל הרגשתי שאני מפספס משהו. לא נהנתי מהבן שלי שחשבתי שהמטרות שלי מושהות ולהיות אמא טובה, את בטח בסדר עם עצמך.
אם אתה חושב לפרוש לאחר שהפך לאמא
בנוסף לשיתוף החוויה שלהם והסיבות שבגללן חשו שהוויתור אחרי שהפכו לאמהות אינו האפשרות הטובה ביותר, ביקשתי מהם לשתף גם כמה עצות, שיעור או למידה שיכולים לשרת אמהות אחרות שנמצאות באותו מצב או הם שוקלים לוותר.
קרלה, בת 24 ואם לילד, הוא נאלץ לוותר על מספר עבודות בהן התרחק הרבה מבנו בגלל לוח הזמנים המסובך. למרבה המזל, היום הוא חזר לעבוד בחברה בה הם מבינים שהוא אם:
אני חושב שאנחנו כנשים יכולות להציע לעבוד ולהיות אם כל עוד יש לנו איזון. כמובן שזה לא קל, בכל אותה תקופה הייתי מאוד מיואש להיכנס לחברה מאוד נלהבת ולהשאיר מאוכזב מהעובדה שהם לא הבינו שאני גם אמא.
אני מאמין שאם אתה עובד, ובחברה שלך הם תומכים בך, הם מבינים שתהיי אמהות או שאתה, ואתה מרגיש בנוח לעבוד שם והמשפחה שלך תומכת בך, אל תפסיק! תינוקות גדלים סופר מהר, ובקרוב תראו שהם כבר ילדים ערים במיוחד והם מבינים הכל. אתה עדיין יכול לקחת פסק זמן כדי להיות איתם ולשקול לעבוד אחר כך, אבל אני חושב שאחת כאישה היא טובה עם הכנסה משל עצמה ועוזרת לך לצמוח רגשית ומקצועית כאחד.
רוזלינה לעומת זאת, מייעצת לדבר על הנושא הכלכלי לעומק עם בני הזוג ולא לשכוח את הזמן לזה, שחשוב מאוד להרגיש טוב כנשים:
העצה שלי היא שלמרות שזה יכול להיות קשה ובודד, בסופו של דבר שווה כל רגע לראות תינוק גדל. אבל תן לברר את חלוקת ההכנסה מההתחלה עם בעלך, להפריש לך חלק, לבגדים וצרכים לא כל כך בסיסיים אלא שעוזרים להערכה העצמית שלך, גם זמן לצאת לפגוש חברים, כמו סדנאות, אסתטיקה או בחדר הכושר ולא לנעול את עצמך 24 שעות בבית.
ביחס לנושא הבדידות, פאולה הוא מייעץ להכנה מההיריון עם מעגל תמיכה, על מנת להקיף את עצמנו במשפחה שיכולה לפרנס אותנו מדי פעם:
העצה שלי לנשים בהריון היא לא להשאיר לבד, לחפש מעגל תמיכה כי הן יהיו עייפות מאוד. עליכם לחפש אחד או כמה חברים או קרובי משפחה המאפשרים להם לנוח ולהיות עצמם, שאינם אבודים בין כל אותם חובות ומצבים המתרחשים.
היו גם סבלניים מכיוון שהילדים מחזיקים מעמד מעט מאוד והחיים הם ארוכים ויפים מאוד. ככל שאתה הופך את השנים ליותר יפה בכל דרך, אתה חכם יותר ואתה יודע את הדברים שאתה אוהב. סבלנות כי זה נמשך קצת ואתה, מה שאתה רואה ומרגיש מאחורי העיניים שלך כשאתה סוגר אותם, זה אתה, שם זה יהיה איתך וזה בשבך שאתה צריך לרצות.
וכידוע זו החלטה אישית ושכל משפחה תקבל לפי הצרכים והיכולות שלהם, אנו סוגרים בעצות של לורה:
מניסיוני, קשה לעבוד ולא להיות מסוגל להיות עם התינוק שלך, אבל אתה צריך לנסות למצוא איזון בשני הדברים, שיהיה הקריטריונים שלנו די ברורים ולקבל החלטות שיכולות להיות טובות יותר. ומעל הכל: הקשיבו למה שאומר ליבכם. הזמנים מושלמים, אם אתה רוצה להפסיק לעבוד זמן מה ולהקדיש את עצמך לאמהות 24/7, עשה זאת. אם אתה רוצה להמשיך לעבוד ולשלב את שתי המשימות, עשה זאת.
נושא האימהות העובדות מחוץ לבית הוא נושא מורכב מאוד ועבורו יש צורך להמשיך לעבוד הרבה יותר בנושא של פיוס ולחתור לסביבת עבודה טובה יותר עבור אלה שיש להם ילדים. אנו מודים לך בתשע נשים שפרשו מעבודתן לאחר היותן אמהות, ובהמשך התחרטו על כך לשיתוף החוויה האישית שלך בכנות.
תמונות | י.פ.י.
