מעטים יכולים להתנגד לחייך אל יילוד ולהעביר רגשות חיוביים כמו שמחה ועניין, וביתר שאת במקרה של הורים ראשונים. מחקר אחד קבע כי אמהות לראשונה הסתכלו על הילודים שלהן במשך 16 שעות בלבד 80% מהזמן וחייכו אליהן 34% מהזמן.
לפעמים יילודים אפילו מחייכים אלינו בחזרה ויוצרים רגע קסום להורים שפעמים רבות מישהו מנסה להרוס באומרו כי חיוכו של התינוק אינו יכול להיות אמיתי. אפילו ספרים מיוחדים נוטים להחליף את חיוכיהם של הילודים לשיקוף לא לביטוי אמיתי של שמחה ואושר, עד כמה זה נכון?
עד המחצית השנייה של המאה העשרים היה נהוג לחשוב שהתנהגותם של הילודים הינה ברובה רפלקסים. המדענים הניחו שליילודים הייתה יכולת מוגבלת לחוש ולהביע רגשות וכי אין להם מספיק ניסיון חברתי כדי ליצור אינטראקציה עם המטפלים שלהם.
אפילו האמינו כי יילודים אינם יכולים לחוש כאב באותו אופן כמו מבוגרים, מה שאומר שלעתים הם היו נתונים לניתוחים כואבים ללא הרדמה. רק בשנות השמונים של המאה הקודמת הבינו אנשי מקצוע בתחום הרפואה כי הלחץ שנגרם על ידי כאב הביא לעוויתות וסיבוכים של סכנת חיים.
בתינוקות ועוד כאשר החיוך הראשון של התינוק מגיע ומדוע חשוב להתכתבנתונים במהלך 50 השנים האחרונות הצטברו בהדרגה המצביעים על כך שילודים לא רק פועלים על רפלקסים וכי הם מספיק מוכשרים כדי לווסת באופן פעיל את מצבי הרוח שלהם. לדוגמא, תינוקות יכולים להירדם כדי להימנע מהסחות דעת מלחיצות או זעם ובכי אם הם זקוקים לגירוי ועוד אינטראקציה. הם יכולים גם לחקות חיוכים עם 36 שעות חיים בלבד ואף יכולים ללמוד מהתנסויות קודמות כבר במהלך היום הראשון לחיים.
המדע שמאחורי חיוכים
עם זאת, כשמדובר ברגשות כמו אושר ושמחה, אנו ממשיכים לשאול את עצמנו עד כמה ילודים יכולים להיות יצורים מוכשרים ברמה החברתית. עד השנים הראשונות של המאה ה -21 דווח כי הילודים רק הגיבו בתגובה לעוויתות שרירים, זקפות פין, תנועות מעי או שלפוחית השתן או ללא סיבה מיוחדת. מרבית המחקרים והספרים המתמחים (אפילו למאה ה -21) עדיין מרמזים על כך "החיוך החברתי" הראשון זה לא מתרחש אלא לאחר החודש השני לחיים.
והיו נתונים להוכחתם. בשנת 1872 צ 'ארלס דארווין האמין כי ביטויים רגשיים הם אוניברסליים ומולדים, ותיעד את חיוכיו האמיתיים הראשונים של בנו שלו כאשר היו לו 45 ימי חיים. בחקירה שלי שכבנו את התצפיות הללו ועל כך אנו מבקשים מ 957 הורים להתבונן ולהקליט את חיוכיהם של ילדיהם. על פי תשובותיך, "החיוכים החברתיים" הראשונים של תינוקותיהם התרחשו בממוצע ממש לאחר ארבעה שבועות.
אצל תינוקות ועוד החיוך המלאכי: השתקפות של התינוקכשהחוקרים החלו להתבונן בילודים, מרבית התוצאות הראשוניות שלהם לא היו שונות מדיווחי ההורים. מחקר משנת 1959, בו הוגדרו "חיוכים חברתיים" כחיוכים שבהם מחפשים קשר עין לפני שהם מחייכים, הגיע למסקנה כי אף אחד מ -400 התינוקות במחקר לא חייך בשבוע הראשון לחייו. רק 11% הראו חיוך חברתי בשבועיים מלידתם וכ- 60% חייכו בצורה כזו בשלושה שבועות מחייהם, בעוד שכמעט כולם כבר עשו זאת במהלך החודש הראשון.
ישנם חוקרים שעדיין לא מצליחים לרשום חיוכים בימים הראשונים ורבים מהחיוכים מופיעים במהלך השינה (כך שהם לא קשורים לעולם החברתי). למעשה, אפילו עוברים שנראו ברחם עם טכנולוגיית אולטראסאונד 4D מחייכים מאז לפחות השבוע ה -23 להריון. אולם מחקרים אחרים מראים זאת יילודים מחייכים באירועים מיוחדים ולכל היותר פעם בארבע דקות במקרה של תינוקות בני יום. השאלה כעת היא מה פירוש החיוכים האלה.
פירוש הנתונים
כבר מזמן היו סימנים לכך שחיוכיהם של הילודים יכולים להעיד על רגשות חיוביים במידה מסוימת. צוין כי חיוכים מופיעים במהלך הימים הראשונים לחיים בתגובה לליטופים בלחי או בבטן. הילודים מחייכים גם הם בתגובה לטעמים מתוקים וניחוחות מסוימים. ממצאים אלה פורסמו לפני עשרות שנים כאשר חיוכים נחשבו לרפלקסים מולדים טהורים, אך מדענים בימיהם לא פירשו אותם כרגשיים בחלקם מכיוון שחיוכים מסוג זה נראו שונים מחיוכים חברתיים.
באבה מחייכת לחוקר במעבדה. אמזה נגי, המחבר סיפק
נהוג היה לחשוב כי חיוכי הילודים רק השתמשו בשרירי אזור הפה, אך כאשר מדענים מיקרואנליזות תנועות פנים מסגרות אחר מסגרת דרך מערכת קוד מיוחדת, חיוכים מהיום הראשון היו נפוצים יותר כאשר הם לוו בתנועות הלחיים והעיניים מאשר בלעדיהם.
מאז ישנם יותר ויותר מחקרים המצביעים על כך שילודים מחייכים כשהם ערים וזה חיוכים כאלה דומים לחיוכים חברתיים. בנוסף, כאשר הילודים נמצאים במצב של אינטראקציה ערים הם מחייכים פעמיים לעומת כשהם ישנים, מה שמראה כי יכולים להיות מעורבים גורמים חברתיים. לא רק זה, אך תינוקות מתחילים לעתים קרובות להזיז את לחייהם ואת גבותיהם לפני שהם מחייכים כאילו הם ממקדים את תשומת ליבם על פניו של האדם המטפל בהם. מכאן שייתכן לחלוטין שהילודים האלה מחייכים במודע.
תינוקות לומדים מוקדם על כוחם של חיוכים. למרות שהמטפלות שלך מחייכות לעתים קרובות ליילודים, התנהגות זו תלויה במצב התינוק (סביר להניח שהם יחייכו כאשר התינוק בוכה). כתוצאה מכך, תינוקות לומדים במהירות את היכולת לווסת את התנהגות הוריהם.
אם תינוק שומר על קשר עין, מהבהב ומחייך, האם או האב כנראה יחזירו את החיוך, מה שהופך את החיוך לכדאי. אצל תינוקות ועוד חיוך ראשון של תינוקבאופן לא מפתיע, מחקרים באמהות מראים שהם מושפעים מאוד מחיוכיהם של תינוקותיהם, אפילו ברמה הנוירופיזיולוגית. מחקר אחד מדד את פעילות המוח אצל אמהות באמצעות סורקי RMFI וכאשר אימהות ראו את התינוק שלהן מחייך, הוצגה פעילות באזורים במוח שהיו מעורבים בעיבוד רגשות (כולל השקדים המוחיים והמערכת הלימבית). האזורים הדופמינרגיים במוח, המכונים מערכת התגמול של המוח, הראו גם הם פעילות רבה.
למרבה הצער, מחקרים בנושא התנהגות אצל ילודים הם עדיין נדירים מאוד ודורשים ניתוחים מורכבים כדי לפרש את המשמעויות של התנהגות מסוימת. אפילו אם יש צורך במחקרים נוספים, נראה כי יש לחיוכים בטרם עת מרכיב חברתי. עבור רבים מאיתנו שעובדים בתחום זה, לפחות ברור מאוד שהחיוכים האלה הם בהחלט יותר מסתם השתקפות.
מחבר: אמזה נגי, חוקרת ורופאה. פסיכולוג המתמחה בילודים.
מאמר זה פורסם במקור ב"שיחה ". תוכלו לקרוא את המאמר המקורי כאן.
תורגם על ידי Silvestre Urbón
