מחברי התחקיר בנושא סימני החיבה בקרב גברים באוניברסיטה בארצות הברית, הסבירו כי צעירים רואים יותר ויותר טבעי לנשק בציבור כסימן לידידות. והם הוסיפו שהתוצאות הללו חשובות מכיוון שמשמעותה שהן התחילו לא להתבייש בהפגנות האהבה בציבור, ולכן ילדים גם ירוויחו של גישה זו, מכיוון שהם יקבלו יותר דוגמאות של חיבה.
וזה גרם לי לחשוב: האם אנחנו עדיין כל כך שיניים כמעט לחשוב שאדם שמפגין את רגשותיו בציבור הוא לא ממש 'גבר'?
בעידן בו הומופוביה כבר היסטוריה (או ככה אני רוצה לחשוב, לפחות בספרד) אני לא מאמין ישנם עדיין אנשים שממשיכים לחנך את בניהם כיצורים גסים וחזקים, שלא מתנשקים, מחבקים וכמובן שלא בוכים. וזה בטח כך מכיוון שאם לא כן אין להם שום סיבה לחקור אם גברים מתנשקים או לא.
אצל תינוקות ועוד נשיקות מול ילדים: תירגעו, לא תטרידו אותם וזה טוב להם אני חייב להודות שהמילים האלה מאוד אישיות ושלא כל אחד יכול להרגיש מזוהה עם נקודת המבט שלי, אבל אני לא מסביר איך יכולים להיות הורים שלא מראים את אהבתם לפני ילדיהם, שיכולים להתנגד לחבק אותם או לאכול אותם בנשיקות.
אני לא יכול לדמיין ילדות בלי חיבוקים ונשיקות מההורים. דגימות החיבה היו וממשיכות להיות נפוצות בקרבנו, הן עוזבות באופן ספונטני. ובאותה אופן גידלנו את ילדינו, גם את אביו וגם אני: כן, לפעמים אנחנו אפילו יכולים להיות קצת מסובכים. או לא!
מכיוון שיש להפגין אהבה וזו מתנה יקרה שאנו נותנים לילדים, שהם מרגישים נאהבים ושהם חופשיים להראות את כל הרגשות שלהם: לבכות, לצחוק ולמה לא, גם להתרגז.
הם מסתכלים זה על זה כמו במראה, אז איזו דוגמה אנו נותנים להם אם הם לא תופסים סימני חיבה בין אבא לאמא או עם שאר בני המשפחה? וכמובן, אין צורך להסתתר. אנחנו לא עושים שום דבר לא בסדר!
בתינוקות ועוד באבא, ילדיכם ילכו על פי הדוגמא שלך: תאהבו ויכבדו את בן / בת הזוג הפגנות אהבה של אבא, אמא, סבים וסבתות, דודים ...
ככל שילדים יקרים מרגישים יותר אנשים קרובים יותר, כך ייטב. אני אוהבת, למשל, שהאחייניות שלי זורקות את עצמן לזרועותי ואוכלות אותי בנשיקות בכל פעם שאני הולכת לראות אותן. אני חולמת לשבת את הילדה הקטנה על זרועותיי ולהתרפק עליה, לתת לה אלפי נשיקות. וכשהוא אומר 'אני אוהב אותך' עם קולו התינוק הקטן, אני נמס!
מעטים הדברים מתגמלים כמו לרצות ולאהוב אותו, חיוך האושר שילד חוזר כשאתה מחבק אותו, פני הסיבוך של סבא כשהוא עוטף אותו בזרועותיו והנכד מנשק אותו על הלחי ...
בבקשה, סימני האהבה הללו (שיש כאלו המכנים 'לטינוס') לעולם אינם צריכים ללכת לאיבוד וכמו מסורות טובות, עלינו להעביר אותם מדור לדור ולנצח נצחים.
אין צורך במחקר או מחקר שיחשוף שילדים המרגישים נאהבים צומחים יותר. אז אם אנו רוצים את הטוב ביותר עבורם, מדוע לשלול מהם את האוכל הרגשי הבריא ביותר? וזה גם בחינם!
אם אנו מראים להם חיבה ללא הרף ובכל מקום, לא משנה מי קדימה ולא מתבייש בזה, גם לבנינו ובנותינו לא יהיה שום בושה להראות זאת בפומבי.
תמונות | י.פ.י.
