ממשיכים בסיפורי ההורים שלנו, היום יש לנו הסיפור של מאבי, המספר כיצד אבי הקטנה הגיעה לעולם ברגע עדין בחייה האישיים, מכיוון שכאמור היא הפכה לאם חד הורית.
אנו זוכרים הורים ואמהות כאחד שרוצים לספר לנו את החוויות שלהם שיכולים לשלוח לנו את הסיפור שלהם ל- [email protected]. לצערנו איננו יכולים לפרסם את כולם, אך אנו בוחרים כמה שיש לשתף עם קוראים אחרים. זה הסיפור שאנחנו מביאים היום:
שלום, שמי אמביליה, קוראים לי מאבי ואני רוצה לחלוק את הסיפור שלי כאמא. ב- 5 בדצמבר 2006 גיליתי שאני בהריון, 25 יום בלבד אחרי שסיימתי עם בן זוגי. נבהלתי ובכיתי כמו משוגע, תודה לאל שכל המשפחה קיבלה את זה יפה, חוץ מאבא שהיה מאוד נסער וכעבור 24 שעות לאחר שידע שאנחנו הולכים להיות הורים, הוא הודיע לי שאני לא יכול לסמוך עליו. וכך הפכתי לאם חד הורית. עברתי הריון נפלא של 8 חודשים, מלא אהבה, טיפול והגנה, אבל לבד. זה כאב, אבל הבנתי ששום דבר לא מסתדר בכוח, ולכן מעולם לא חיפשתי אותו.
כבר בחודש השמיני הילדה הקטנה שלי החליטה להכיר את העולם שבחוץ ונולדה, עם סיבוכים מסוימים. הייתי בעבודה שבוע, מכיוון שב- IGSS, ביטוח לאומי בארצי, הם לא רצו להגיע אלי, כי בקושי הייתי בן 8 חודשים ואחרי בדיקה שלחו אותי הביתה. 8 ימים אחרי זה, 21 ביוני 2007 אבי הקטן נולד בבית חולים פרטי. ב- 7 בדצמבר 2006 עברתי את האולטרסאונד הראשון והתאהבתי שם. כשראיתי אותה באותו אחר צהריים בפעם הראשונה ואז גיליתי מהי אהבה ממבט ראשון, מאז ועד היום אני אומר לה מדי יום שאני אוהב אותה ושזה הדבר הכי יפה וחשוב שקרה לי בחיים. היא יפה, חסרת מנוחה, שובבה ועדינה מאוד. להיות אם חד הורית זה לא קל, ואני חייב להתוודות שיש ימים שאני מרגיש חלש, אבל כשאני רואה את החיוך שלה, כשהיא מנשקת אותי ומכנה אותי "אמא", הכוח שלי נולד מחדש ואני מבין ששום דבר בלתי אפשרי. כוחו נותן לי כוח ואהבתו גורמת לי לאהוב את כל מה שסביבי. זה המארח שלי, זה הסיפור הכי מלא אהבה שאני מכיר. היא עומדת להפוך לגיל שנה ולמרות שזה לא היה קל, אנו שמחים מאוד ומאוד. היא מודיעה לי שאין שום דבר בלתי אפשרי עבורי. זו ההרפתקה שלנו.
