למרות שהאדם הוא החיה היחידה שמעדה פעמיים על אותה אבן, כשיש לנו ילד שני אנחנו מנסים (בדיוק אמרתי, אנחנו מנסים) ללמוד ממנו את הטעויות שעשינו כהורים לראשונה.
חוסר הניסיון עם התינוק הראשון מוביל אותנו לעשות דברים מסוימים שלא היינו חוזרים עליהם ואחרים שנרצה לחיות שוב אלף פעם. לעת עתה, בואו נתמקד באלו שלא נחזור עליהם.
בשניה אנחנו כבר יודעים הרבה דברים שלא ידענו קודם, יש לנו יד טובה יותר ואנחנו יותר מסודרים. יש לנו תרגול רב יותר, גם כשמדובר בטיפול והורות והצלחנו לפתח חוש שישי, השכל הישר של ההורים.
שלא לדבר על הורים שהיו הורים שלוש פעמים ויותר. בטח הם טובים יותר בכל פעם.
בהתבסס על החוויה שלי כאמא לשניים, הטעויות שההורים הרסידטיביים בדרך כלל לא מבצעים שוב הן:
אנחנו לא חיים את ההיריון בכאב כזה: אחרי הראשון אנחנו לומדים לא לדאוג לשטויות ונהנים מתשעת החודשים עד תום.
לא להרשות לעצמנו לבחור את הלידה שאנו רוצים: החוויה שעברנו לידה קודמת עוזרת לנו לדעת מה אנחנו רוצים ומה לא בפעם הבאה.
אנו לא רצים לרופא עם התינוק בתסמין הקל ביותר: יש לנו כבר יותר קריטריונים כדי להבחין במה דחוף ולמה לצפות למחרת.
אנו לא ממלאים את הבית בזבל או בבגדים מיותרים שלעולם לא נשתמש בהם: אנו כבר יודעים מהם פריטי התינוקות שיהיו שימושיים ואילו לא.
אנו לא מושפעים כל כך בקלות מההערות של אחרים.
אנחנו לא מסתבכים כל כך עם לוחות זמנים, שגרות וטיפול: החוויה עוזרת לנו להיות מאורגנים יותר עם השני ולהבין שאם יום אחד אתה לא מתרחץ, שום דבר לא קורה.
אנו לא ממהרים אותם לנקוט צעדים למי שאינו מוכן: בשנייה אנו שולטים בצורה טובה יותר על החרדה שלנו.
האם מישהו מעודד להרחיב את רשימת הטעויות שנלמדו?
