נכון שאיש אינו מפקפק בחשיבות ההתקשרות של התינוק לאמו במהלך הילדות, מערכת יחסים שתסמן את הילד לכל חייו.
אך מדוע השאלה אינה כה ברורה כשמדובר באב?
למרות שחלק מהמומחים, כמו הפסיכולוג השנוי במחלוקת פגי דרקסלר, קובע כי ילדים אינם זקוקים לאב להתפתחותם, מחקר בריטי חולק על התיאוריה, אך מעריך כי התינוק זקוק לאב כמו לאם.
לדברי המומחים, ילדים נוטים לסבול מבעיות משמעותיות בהתפתחותם אם להורים אין תקופות אבהות ברגעים הראשונים של חיי התינוק, או אם הם לא מספיק מספיק איתם לפחות עד שלוש שנים.
תפקידו של האדם כאבא חווה שינוי חשוב מאוד בתקופה האחרונה. הורים מחויבים הדואגים לילדיהם, הורים שנמצאים מאוד בחיי הילד החולקים גם הם עם האישה את המשימה להיות הורים.
זו הסיבה שיותר ויותר דמות האב משפיעה על צמיחתו הרגשית של הילד, והופכת חיונית עבורם.
המחקר נועד להמחיש את חשיבותה של המשפחה המורכבת מאם ואב להתפתחותו התקינה של הילד, מכיוון שרבים רואים בבעיות הנוער את ההשלכות של פירוק המשפחה המסורתית.
באופן אישי, אני מאמין שהתנהגויות רעות של צעירים קשורות יותר לחוסר חינוך וחיבה מאשר לחוסר אב, מכיוון שישנן משפחות שיש בהן רק אמהות, אחת או שתיים, המסוגלות להוריד ילד. בצורה מושלמת.
אך איננו יכולים להכחיש שכאשר יש אב, הוא הופך להיות יסודי בחיי הילד והם זקוקים לו לא פחות מאמו.
