בסיפורים קסם ואנחנו עדיין זוכרים אותם כשאנחנו גדולים יותר כי אהבנו לשמוע אותם. הרפתקאות או סיפורים דמיוניים על איך המדיח לא עובד ... מה העניין! האמת היא שילדים אוהבים לשמוע סיפורים, בין אם מדובר בסיפורים שהומצאו על ידי הוריהם או סיפורים מתוך ספרים.
המחקר האחרון שנערך מראה כי לקריאה לילדים השפעה חיובית יותר לטווח הארוך על הביצועים האקדמיים שלהם מכל פעילות אחרת (הכוללת נגינה בכלי נגינה איתם או יצירת מלאכה). הבנו שככל שהורים קראו יותר לילדיהם, כך ציוניהם היו טובים יותר בנושאים שונים.
במחקר האחרון שערכנו ביקשנו מהורים לקרוא ספר סיפור מאויר ללא טקסט לילדיהם בני שלוש עד חמש שכותרתו 'הזאב ושבעת הילדים'. אנו מעריכים גם יכולות קוגניטיביות שונות של ילדים כמו כישורי שפה, זיכרון, שליטה עצמית וכישורים חברתיים.
בבחינת הדרכים השונות בהן ההורים מספרים סיפורים, הצלחנו לזהות מהם מרכיבי הקריאה המשותפים שעשויים להועיל יותר להתפתחותם הקוגניטיבית של הילדים.
1. להגיע לרמה שלך
אולי אחד ההיבטים החשובים ביותר בעת קריאה לילדים הוא לשים את עצמנו ברמה שלהם ולשים לב לרמזים שהם נותנים לנו: האם אתה אוהב היסטוריה? מכירים את אוצר המילים? האם אתה שם לב יותר לאיורים או לטקסט? נסה לגרום לו ללמוד במקום רק לספק לו מידע. לדוגמה, במקום לומר: "תראו איך הם הולכים לבשל, הם בטוחים שהם רעבים", אתה יכול לשאול אותם "מה הם עושים" או "למה אתה חושב שהם עושים את זה?" נסה לברר אם הם מקשיבים ומשיכים תשומת לב או אם הם איבדו עניין ואינם משתתפים. אם הם מרוכזים, אולי לשאול שאלות אתה יכול להחזיר את תשומת ליבם או אולי הם מעדיפים סיפור אחר. הספרים הטובים ביותר לילדכם הם אלה שהם הכי אוהבים.
2. שאלו שאלות
הורים ששואלים שאלות רבות מקימים שיחה מהנה ואינפורמטיבית יותר עם ילדיהם. שאל אותם אם הם מכירים את אוצר המילים, אם הם יכולים לנחש מה הדמויות הולכות לעשות הלאה ולמה הם עשו את מה שהם עשו. שאלות אלה אינן מיועדות רק לילדים לרכוש ידע ודרכי חשיבה חדשות, הם גם עוזרים להם לחזק את הקשר הרגשי בין הורים לילדים. ילדים מרגישים חלק מהפעילות ואינם תופסים שמוטלים עליהם כיצד לעשות דברים.
3. אל תסתפק בתיאור תמונות או בקריאת טקסט
איך היית מתאר את מה שקורה בסצנה הזו? במחקר שלנו אנו מספקים להורים ספר מאויר ללא טקסט. הבנו שיש הבדל חשוב בין הורים שפשוט תיארו את מה שהם ראו לבין אלה שחרגו מהדימויים.
לדוגמה, כאשר בספר התמונות אמא של הילדים חזרה הביתה וראתה את הדלת נפתחת, אב הסביר את הדף כך:
כשאמה חזרה הביתה מאושרת מכיוון שהיא התכוונה לראות את ילדיה ולחבק אותם ולספר להם סיפור, היא פתאום הבינה שהדלת פתוחה והופתעה.
בעוד שאבא אחר עשה זאת כך:
האם חזרה הביתה וראתה שהדלת פתוחה; הוא נכנס לבית וחיפש את ילדיו.
האחרון מוגבל לתיאור התמונה. הראשון השתמש בדמיונו כדי לספר יותר דברים ממה שנראה בתמונה, דרך מעשירה יותר לספר סיפור לילד וזה בהחלט מאפשר להשיג התפתחות קוגניטיבית טובה יותר. הסיבה לכך היא שבדרך זו זה מלמד לחשוב בצורה מופשטת, הבסיס להרבה מהיכולות הקוגניטיביות המורכבות יותר כמו פתרון בעיות וניתוח ביקורתי.
4. יצרו קשרים לוגיים בין חלקים שונים בסיפור
אלמנט נוסף שיש לו קשר חזק בהתפתחות היכולות הקוגניטיביות של הילד הוא האופן בו הורים מתבססים קשרים לוגיים בין החלקים השונים של הסיפור.
בהרבה מקרים האירועים מתרחשים מהר מאוד: לפתע הזאב אוכל את הילדים וברגע הבא האם מוצאת אותו. יש הורים שמנסים להפוך את השתלשלות האירועים ליותר הגיונית מאחרים.
לדוגמה, בתמונה זו, כאשר הזאב מגיע לדפוק בדלת, אב הסביר זאת באמירה.
הזאב, שהבין שהאם לא בבית, ניגש ודפק בדלת. לביטוי זה חסרים קשרים הגיוניים: כיצד ידע הזאב שהאם לא הייתה בבית? למה אתה רוצה לדפוק בדלת? מה אתה מחפש?
אב אחר הסביר זאת כך:
הזאב ששתזף בשיח סמוך, ראה כיצד האם הולכת לקנות אוכל וחשבה שהילדים עומדים להישאר לבד בבית, מה שנתן לה סיכוי טוב ללכת לנסות להונות אותם וכך לקבל ארוחה טובה.
במקרה זה האב מספק בבירור קשרים הגיוניים בין חלקים שונים בסיפור.
5. הוסף פרטים רלוונטיים
וודא שהפרטים שאתה מוסיף הם רלוונטיים. הבנו גם שרוב ההורים מוסיפים פרטים רבים לסיפור כדי שיהיה יותר מעניין או שלם. עם זאת, הפרטים רלוונטי הם המתאימים ביותר בכל הקשור לשיפור הלמידה של הילדים. הפרטים הרלוונטיים הם אלה שעוזרים להקל על הבנת הסיפור.
לדוגמה, אחד ההורים הסביר כי:
הילד לבוש חולצה צהובה והצעיר ביותר אמר: "אסור לנו לפתוח את הדלת! איך אתה יודע שזו אמא שלנו אם היא רק עזבה?"
במקרה זה העובדה שהוא לבש חולצה צהובה הוא פרט תיאורי שלא מוסיף הרבה לסיפור. אם אחרת העירה:
הקטן ביותר, שהיה גם החכם והזהיר ביותר, אמר ...
האם הזו מוסיפה בבירור פרט (שהקטן ביותר הוא גם הכי חכם וזהיר ביותר) שהופך את הסיפור למשמעותי יותר וקל יותר לעקוב אחריו.
6. דברו על מושגים נפשיים ורגשיים
הבנו כי אותם הורים שלא רק תיארו את אירועי הסיפור, אלא גם העירו על מושגים מופשטים הקשורים לרגשות, רצונות ומחשבות, נטו להביא ילדים לילדים עם יכולות קוגניטיביות טובות יותר. ילדים אלה היו טובים יותר בהבנת רגשותיהם של אנשים אחרים, היו להם חברויות טובות יותר וזיכרון אפילו טוב יותר או יכולות קוגניטיביות מורכבות יותר אשר יתאימו להם בהמשך. כל זה גרם להם לקבל תוצאות אקדמיות טובות יותר ויכולת טובה יותר לסוציאליזציה.
מאמר זה פורסם במקור ב"שיחה ". תוכלו לקרוא את המאמר המקורי כאן.
תורגם על ידי Silvestre Urbón
