דרך לשונו של התינוק נוכל לדעת אם מצבו בריא או חולה. אבל צריך לדעת לפרש מה שלשונו של התינוק אומרת לנו.
רופאי ילדים מסוגלים לזהות מחלה או הפרעה בעלת אופי תכוף על ידי התבוננות בסימנים שמציגה הלשון. אנו יכולים גם להבחין בכמה מהבעיות האפשריות שהתינוק מציג בכל פעם שהן הפרעות מסוג הנוסעים.
אם אנו מבינים שללשונו של התינוק יש חריצים מסומנים יותר מהרגיל, אין צורך להיבהל, מכיוון שהם אינם מעידים על שום הפרעה, אך עליכם לקחת בחשבון דבר אחד, שאריות האוכל שאתם אוכלים עלולים לקפוא על שמריה בין התלמים הללו וגורמים לכך ישנם חיידקים שעלולים להתרבות, אשר בין השאר יכולים לגרום לעוברות.
במקרים מסוימים אנו יכולים גם לבדוק כיצד יש ללשון סוג של שכבה לבנבן, סימן זה בדרך כלל מצביע על כך שהרכבו הכימי של הרוק השתנה, אם הילד לוקח אנטיביוטיקה, אם הוא נושם דרך הפה בדרך כלל או מכיוון שיש לו אף סתום בין אפשרויות אחרות לדברי רופאי ילדים, אם נשים לב שלשונו חיוורת, יתכן שזה נובע מחוסר המוגלובין. אם אנו גם מבינים שיש לך סימני עייפות, יש לך אנמיה אפשרית. ודאי שרופא הילדים באמצעות בדיקות מסוימות יקבע מה הגורם לאנמיה זו ויעניק לילד את הטיפול המתאים לפיתרון.
בלשון אנו רואים כמה כתמים אדומים על פני השטח, אפילו כמה כתמים מונחים על גבי אחרים ומניחים את הרושם שמדובר במפה גיאוגרפית, לפי המומחים מדובר באריתמה נודדת. זה נקרא נודד מכיוון שכתמים אלה נעים לאורך הלשון. רופאי ילדים אומרים לנו כי אין בעיה בריאותית אך זה יכול להוות מטרד לילד, מה שיעזור לחסל את הבעיה.
ילד שעובר איזשהו שלב של לחץ או החלמתו, עשוי להיות לו שלפוחיות קטנות על הלשון, נראה כי אלה מוקפים בסוג של הילה אדמדמה וכל אמפולה מכוסה במעין קרום לבן, מומחים מכנים סוג זה של פצעי סרטן נפוצים למרות שאין צורך לבצע טיפול כלשהו, עדיף תמיד לקחת את הילד לרופא ילדים כדי לוודא שזה לא הקיכלי האפיזוטי שנגרם על ידי נגיף.
ישנה הנחת יסוד לעקוב בכל המקרים, היגיינת פה טובה ולהבטיח כי הלשון מנקה היטב בעזרת מברשת שיניים רכה. זכרו שכל סימן חיצוני אצל הילד אומר לנו משהו וניסיון להכיר אותם יכול לעזור במניעת סיבוכים אפשריים.
