שליה, או אכילת השלייה לאחר הלידה, היא תרגול שהפך לאופנתי בשנים האחרונות, שקודם בחלקו על ידי כמה נשים מפורסמות לאחר שילדו את תינוקותיהן. ידוענים כמו קים קרדשיאן, אלישיה סילברסטון, ג'ניפר לופז ולאחרונה הדוגמנית הספרדית שילה מרקס התוודתה כי אכלה חתיכה מהשליה שלה לאחר הלידה והם מדברים על היתרונות של תרגול זה להגדיל אנרגיה, לקדם ייצור חלב ולהימנע מדיכאון אחרי לידה. בין היתר.
בשל עליית הנוהג הזה, המדע רצה לחקור קצת יותר אודות השלייה ואחרי סקירה של מחקרים הוכח כי אין שום הוכחות מדעיות התומכות בכך שאכילה או שתייה של השליה לאחר הלידה מועילה לאם או לתינוק ... ולהוסיף עוד, יכול להיות מסוכן.
לאכול את השיליה, מאיפה זה בא?
השלייה היא איבר חשוב מאוד במהלך ההיריון. זהו איבר זמני שנוצר במיוחד כדי למלא תפקיד ספציפי וחיוני להריון: זה של העברת חומרים מזינים וחמצן לתינוק.
ברגע שהתינוק יוצא מהרחם האימהי, הלידה קורה גם היא היציאה של השליה. לאחר שמילא את תפקידו, הוא בדרך כלל מושלך לרוב הזמן, למעט בלוטת הלידה (בה השיליה מחוברת לתינוק עד שהיא נופלת באופן טבעי), כאשר ההורים מחליטים לשמור אותה ואז לקבור אותה או לבצע טקס עם היא, או כרגיל, לאכול את זה מבושל או לא מבושל, לארוז אותו או לשתות אותו שייק.
אחת הטענות הנפוצות בקרב תומכי השליה היא כי יונקים אוכלים את השליה של צעוריהם לאחר הלידה. אבל הסיבה שהם עושים זאת היא התנהגות הישרדותית. הם עושים את זה בעיקר בשביל לא להשאיר עקבות לטורפים שיש גידול חדש ללא הגנה, פונקציה שאינה הגיונית בקרב בני האדם כיום.
היתרונות המשוערים של אכילת השיליה
היתרונות מיוחסים כתוצאה מתכולתו הגבוהה של ברזל וויטמינים, ובמיוחד K המעורב בהתכווצות שריר הרחם ומהווה אנטי-hemorrhagic חזק. זה נחשב גם לווסת הורמונים ובגלל זה, כמגן מפני דיכאון אחרי לידה. בגלל המעלות האמורות הללו, הנטייה לבשל שליה אנושית בכדי לאכול אותה, לשתות אותה או לעטוף אותה לאחר הלידה, וכך ליהנות מתכונותיה.
מה המדע אומר על שליה?
עם זאת, אין מחקרים או מאמרים מדעיים המוכיחים כי לאכילת השלייה השפעות חיוביות על האורגניזם האנושי. כל היתרונות האמורים הללו נהרסו על ידי מרכז הרפואה הצפון-מערבי של שיקגו, שערך סקירה של עשרה מחקרים שנעשו לאחרונה (שישה אצל בעלי חיים וארבעה בבני אדם) על שליה.
התוצאות הם לא השליכו נתונים לתמיכה בטענות שכיחה שאכילת שליה, בין שהיא גולמית, מבושלת או מכוסה, מציעה הגנה מפני דיכאון אחרי לידה, מפחיתה כאבים אחרי לידה, מגדילה אנרגיה, מסייעת בהנקה, מקדמת את גמישות העור, משפרת את האיחוד בין האם או מחדשת ברזל. בגוף
לדברי ד"ר קריסטל קלארק, אחד מחברי המחקר שפורסם ב- ארכיונים לבריאות הנפש של נשים:
בסקירת המחקרים לא נמצאו נתונים המראים שיש יתרונות לאכילת השלייה."יש המון דיווחים סובייקטיביים על נשים אשר תפסו תועלת, אך אין מחקר שיטתי לגבי היתרונות או הסיכונים של בליעת השלייה."
"אין נתונים התומכים בטענות לפיהן השלייה מסייעת בשיפור ההנקה, הקלה על התכווצות הרחם או של מודול רמות ההורמונים (כלומר פרולקטין, אסטרוגן, פרוגסטרון, אוקסיטוצין) אצל בני אדם."
אכילת השיליה עלולה להיות מסוכנת
מדאיג יותר הוא אפילו אפשרות לסיכונים הקשורים לשליה. "הדבר המדאיג ביותר הוא שאין גם מחקרים שבדקו את הסיכונים הפוטנציאליים בבליעת שלייה", אומרים מומחים, המזהירים גם כי השלייה אינה סטרילית ו עלול להכיל וירוסים וחיידקים.
בדיוק, בשנה שעברה הזהירו המרכזים לבקרת מחלות ומניעה (CDC) על הסיכונים שבנוהג זה בעת פרסום דוח על תינוק שחלה מכיוון שאמה לקחה כדורים שהכילו את השליה המיובשת שלה.
לאחר הלידה, התינוק סבל מבעיות נשימה, וכשנבדק הוא התגלה עם זיהום בדם שנגרם כתוצאה מסטרפט מקבוצה B, חיידק שיכול להיות קטלני ליילוד. הילד טופל באנטיביוטיקה ושוחרר. כעבור כמה ימים אושפז שוב מכיוון שלא השתפר וזה היה כשהם גילו שהאם צרכה כדורים עם השליה שלה (שתי כמוסות, שלוש פעמים ביום).
על ידי ניתוחם, הם מצאו בהם את אותם חיידקים שהדביקו את התינוק מועבר דרך חלב אם.
לכן, ה- CDC ממליץ לא להבלע את השלייה לאחר הלידהמכיוון שאין תקנים לעיבוד השלייה לצריכה ותהליך התייבשותה והפיכתה לכדורים אינו מבטל את הפתוגנים הזיהומים.
