כשאתה מגלה שאתה בהריון ... ויש שניים!

לפני תשעה חודשים נולדו התאומים שלי וגם כשאני רואה אותם יחד אני חושב "זה מדהים! היו לי שניים!" קשה לקבל את הרעיון מכיוון שעליי להכיר בכך שהוא מתיש בחלק מהזמנים אך בהחלט מדובר בחוויה מעשירה וייחודית שרק מעטים זוכים לחיות בה. אם תחושת תינוק זזה בתוכך היא קסומה, אינך יודע מה זה להרגיש שניים. לכן אני אגיד לך איך גיליתי ואיך זה הרגיש כשידעתי שאני בהריון ושני תינוקות באים.

אפתח בתחילת הסיפור כך שהשינוי שא הריון מרובה. תמיד רציתי להיות אמא והייתי מאוד ברור שאני לא רוצה להישאר לבד עם תינוק, שיהיו לי שניים (החלום שלי). בשום זמן לא שקלתי את האופציה של משפחה גדולה, אולי בגלל מקום בבית, בגלל לוגיסטיקה ... כל זאת למרות שיש לי מספיק רקע במשפחתי: לסבתא שלי היו תאומים, דודה משלישיות של אבי ... אבל היי, כמו זה לא עלה בדעתי. אתה חושב שאתה לא מתכוון לגעת, יש לי תשעה בני דודים ואח, האופציות הופצו, נכון?

ההריון הראשון שלי לא היה קל, זה היה תינוק שהגיע לאחר הפלה קודמת ותשעה חודשי מנוחה יחסית. כל כך רציתי שיהיה לו בזרועותיי שעדיין אני מתרגש לראות אותו אחרי שנזכרתי כמה גרוע היה לי להיות סוף סוף אמא להיות לי קשת בענן.

כשהחלטתי, יחד עם בעלי, שאנחנו רוצים תינוק שניכפי שקרה עם איזאן, החיובי המיוחל לא הגיע. הייתי באותה תקופה בה רבים מחברותיך מתחילות לרצות להיות אמהות ולהישאר בהתחלה ובכל זאת את ... כלום. כל חודש חשבתי שאני שם לב למשהו מוזר, אני בהריון בוודאות וקניתי את הבדיקה אבל שלילית. בסופו של דבר קניתי רצועות הריון לחסוך כמה יורו כי היו כל כך הרבה בדיקות שגרמו לי שאני הולך להרוס את הרצון שלי להיות אמא.

כשהחיובי מגיע עם הפתעות

אבל יום אחד החיובי הגיע והלך באותו אופן כמו עם בני הבכור: ברגע שיצאתי לחופש, נרגעתי, התנקנתי ושכחתי את הדאגות. כשראיתי את השורות האלה במבחן באותו יום שהלכתי לרופא הנשים, יכולתי לרגש. הרופא שהגיע אליי, רחוק מלהיות אדיב, בקושי הגיע אלי ואמר לי שאתה לא יכול לעזוב כל כך מהר שאתה צריך לחכות עד שמונה שבועות.

אז חיכיתי וחיפשתי את הגינקולוג המהימן שלי. במהלך ההיריון שלי באיזאן היו שני אנשי מקצוע שטיפלו בי במהלך ההיריון והלידה ולקחו הכל כמו סיכון גבוה ורציתי לסמוך עליהם שוב. בשמונה שבועות בדיוק הופעתי בפגישת הייעוץ. כמובן שלפני כן, אני ובעלי ישבנו עם איזאן ואמרנו לו שאמא ילדה תינוק ברכבת הקטנה ושקרוב יהיה לה חבר לשחק איתו. הוא התרגש מאוד!

בואו נחזור לשאילתה. אני זוכר כאילו היה אתמול האולטרסאונד הראשון והשיחה שלנו.

"יש רק אחד, נכון?", "יש שניים וזו לא בדיחה."

מסתבר שבחדר היה מסך גדול למדי מעל ראשי וצפיתי בכל התהליך חי בזמן שבעלי עשה זאת על המסך של הגניקולוג ושם ראינו איך הוא ממקד את שני "הכדורים הקטנים" האלה.

יש לי הרבה ביטחון איתה וחשבתי שהיא מתגרה בי אז לא רציתי להפחיד: "זה לא יכול להיות!", "אני מבטיח לך," הוא ענה והמשיך לחקור עד שראיתי מעגל אחר וחשבתי "תינוק אחר!" "," תירגע סנדרה, זה השחלה שלך. " ואז קיבלנו את הקצב של שני הקטנים שלנו. האם אתה מכיר את הסרטים האלה שבהם יש סצנה בה הגיבור מאובן ונראה שהכל סביבו הולך לאט יותר? ככה הרגשתי. לא יכולתי שלא לבכות מרוב שמחה. התרגשתי והתרגשתי כל כך שהשמחה הזו הפכה למתוקה כשהרופא אמר לנו שלבו של אחד הקטנטנים שלנו קצת עצלן. "כדאי לדעת שלפעמים בהריונות תאומים רק אחד העוברים מקדים." המשפט הזה שבר את נפשי והעולם נפל עלי.

הגיע הזמן לחכות לאולטרסאונד הבא כדי לבדוק שהכל בסדר וששני הקטנים קדימה. הרופא שלי נתן לי את כל התיעוד של הריון תאומים ואמר לי שזה יהיה סיכון. הוא אמר לי על בעיות אפשריות ושבעקרון הייתי רגוע ועשיתי חיים נורמליים. כמובן שהביקורות מאותו הרגע עמדו להיות כל כך רצופות שהייתה תקופה שחשבתי שאני גרה בבית החולים.

נכס תצלומים של סנדרה דומיניגז

רשמים ראשונים

לאחר ההתייעצות בעלי ואני חיבקנו זה את זה ולא יכולנו שלא לבכות והיתה לי רק מחשבה אחת. זה היה ההריון השלישי שלי. החיים, הנסיבות או איך שאתה רוצה לראות את זה גרמו לי לבצע הפלה וכי ההיריון התאום היה הדרך להחזיר לי את התינוק הזה, שלושה הריונות, שלושה ילדים. זה נראה הוגן והייתי מאושרת להפליא.

בעלי המשיך לחייך והמשפט הראשון שלו היה: "אנחנו צריכים להחליף את המכונית." איך? האם זה הדבר הראשון שחשבת? אני מכיר שברגע ההוא הופתעתי אך לא הייתה לה סיבה מכיוון שבאותו הרגע הייתי מתחיל באינסוף שינויים בחיינו ובבית שלנו להסתגל למצב המשפחתי הגדול שלנו.

הדבר הבא היה לספר למשפחה. לא יכולנו לחכות לראות אותם אז התקשרנו אליהם וכדי לשמור על הזיכרון ההוא הקלטנו את השיחה כדי לקבל תגובה זו לנצח. אף אחד לא יכול היה להאמין! בהתחלה הם לא ידעו אם לברך אותנו או לרחם עלינוהיו חדשות טובות אבל ברור שציפינו להרבה עבודה עם שלושה ילדים, לא ידענו כמה. אני זוכר שאבי ביקש סליחה על ש"נתן "את הגנים שלו. זה היה כל כך מצחיק שהרגשתי אשמה כשהייתי מרוצה.

אני מזהה זאת הרגשתי סחרחורת, שידע שזה יהיה קשה. לא כל כך בגלל היותו שני תינוקות אלא שילדת עוד ילד בן 3 בלבד אבל הוא היה מאושר. גם במשפחתי התאומים תמיד היו ילד וילדה והייתי משוכנע שגם שלי יהיה. תמיד רציתי שיהיה לי את הזוג ולא רק שיהיה לי את זה אלא יהיה לי צוות ילדים מושלם.

פחד חדש החל גם הוא. כשאתה הולך להביא ילד שני אתה בדרך כלל חושב, האם אוכל לאהוב אותו כמו הראשון? במקרה שלי איזאן הייתה כה מבוקשת, אני כל כך אוהבת אותו שהיה לי קשה לחשוב שאני יכולה לאהוב מישהו כמוהו. ואז חשבתי שתמיד רציתי להביא ילדה ואם התאומות שלי היו ילד ונערה, היא הייתה מרוויחה את מקומה, אבל מה עם הילד? הייתי מוצף מאוד לחשוב על זה ... עם זאת החיים חכמים ובהמשך בפוסט אחר אספר לך איך מהרגע הראשון הילד הצליח לומר לי "אמא יש לך המון סיבות לאהוב אותי כמו אחי".

רגע אחר היה לומר לאיזן שבמקום אח קטן יהיו לו שניים. התרגשתי מאוד! היו לנו כמה חברים בהריון והוא כל הזמן אמר "כן, אבל לאמא שלי הולכים להביא שני תינוקות." למעשה, אני חושב שהוא חושב שזה נורמלי שיש שני אחים כי לפעמים הוא אומר לי, "אמא, לחבר שלי יש רק אח אחד" כאילו זה משהו לא רגיל.

הוא אמר לכולם. למעשה כיום הוא מאוהב ב 100% מאחיו ומעולם לא קינא בהם, בחלקם אני חושב כי הוא רואה שאין לנו הרבה זמן לאף אחד משלושה בנפרד וכשאנחנו משחקים אנחנו משחקים את כל החמישה.

נכס תצלומים של סנדרה דומיניגז

היו גם רגעים לא נעימים, מצבים שרבים מאמהות נאלצות להתמודד מאז ההריון. כשאנשים מגלים שאתה מצפה לתאומים או תאומים, השאלה הכוכבת היא: האם עשית מבחנה? אני מצטער אבל אני מוצא שאלות מצערות. אם כן, זה עניינו של אף אחד ואני חושב שרגע יפה כמו שיתוף בהריון הופך למריר לשאלות לא נוחות. אז אם בסביבתך יש לך מישהו בסיטואציה הזו בקרוב הימנע מנושאים כאלה.

הסתברות ללדת תאומים או תאומים

משהו שהיה די מצחיק בעיניי הוא שכשסיפרנו את הרקע המשפחתי שלי, כל הזוגות מתחילים לזכור לראות אם יש להם קרובי משפחה עם תאומים או תאומים, אם הם יכולים לגעת בהם, "הם אומרים שמדלגים על הדור." למעשה במקרה שלי זה היה ככה, לסבתא שלי היו אותם ועכשיו אני ואני חושבים שלרבים מבני דודי יש פחד ממשיכה לרשת את הגן הזה.

בשיחה עם הגינקולוג שלי הוא אמר לי שתאומים הם במקרה, אך לתאומים יש מרכיב גנטי. למרות שעל פי כמה מחקרים ישנם מרכיבים שונים שיכולים להשפיע על סוג זה של הריון כמו גיל, גזע, משקל ...

ואתה, אתה גם רב-אם?