בשלב זה, אין ספק שמה שהמכתב עם הדם נכנס הוא נחלת העבר. באופן כללי, ההורות התפתחה לשיטות מכבדות יותר המדגימות כי ענישה גופנית איננה שיטה חינוכית ואינה יכולה לשמש ככלי לתיקון התנהגויות רעות. עדיף לבחור דיאלוג וכבוד.
אך החברה עדיין מצפה ל"לחייה בזמן "כדי למנוע התנהגות רעה בעתיד. וכאשר חדשות כמו זו של אם שזוכתה בגלל שהכתה את הסטירה "המוצדקת" שלה על בנה בן ה -11, הוויכוח היכן נפתח הגבול מחדש.
מדווח על סטירה
זה קרה בדצמבר 2015. האם ביקשה מהילד להכין שוב ושוב ארוחת בוקר. הוא סירב לציית לו ונשאר נעול בחדרו והאזין למוזיקה בלי לשים לב.
כשסבלנותה התמלאה, האם ניגשה להפליל אותו, הילד התעצבן והחתים טלפון סלולרי של 800 יורו על הרצפה (זה לא מפרט אם הנייד היה של האם או של הילד, ואם זה האחרון, מה ילד בן 11 עושה עם נייד של 800 יורו?). האם הגיבה בטפיחה עליו ושריטת צווארו כדי למנוע מהילד לעזוב את הבית.
הקטינה דיווחה על העובדות (התלונה הוגשה על ידי האב - הן מופרדות -) והאם הואשם בשני עבירות של פציעות קלות בסביבה המשפחתית. הפרקליטות ביקשה להטיל עונש של 35 יום עבודה על הקהילה ואיסור התקרבות לילד בטווח של 50 מטרים למשך שישה חודשים.
אבל היא זוכה. השופט סבור כי אם הוא לא היה מתקן זאת, הילד יכול היה להעביר התנהגות זו לתחומים אחרים ולהתחיל להתנהג באופן שוויוני עם בני גילם, שכנים וכו '... ובנוסף, בגזר הדין שהוא טוען:
"הוא לא רק מגלה זלזול בסמכות מצד האם, אלא גם כלפי המאמץ והעבודה של השתכרות בשכר לרכוש סחורות. הוא גם סובל ממעשי האלימות הכרוכים בזריקת הטלפון. אנחנו לא עומדים בפני דיון בנושא הנמקה שאפשר לנסות לטעון כנגד טיעוני ההפך. אנו עומדים בפני תצוגה ברורה של הקטין בגישה של "תסמונת הקיסר" זה רק מבקש להשפיל את אמו ולבוז. "
"אין הכוונה הקלה ביותר של הנאשמת לפצוע את בנה, אלא רק לתפוס אותו. מעבר לתיקון גופני בינוני זה מוצדק וזה נעשה."
פגיעה בקטינה היא פשע
מעטים יודעים, אבל בספרד, פגיעה בקטינה היא פשע. סטירה לילד יכולה לעלות לכלא להורים אם הקטין מוקיע את זה (יותר ויותר גינויים של הילדים רשומים כלפי הוריהם, במיוחד בגילאים מתבגרים).
החוק הפלילי, במאמרו 153 מפעילה סנקציות מפורשות על כל סוגי האלימות במשפחה נגד ילדים עם "מאסר של שישה חודשים לשנה או עבודה לטובת הקהילה".
עם זאת, זה לא לגמרי בוטה. החוק קובע גם כי הורים, במקרים מוצדקים, רשאים לממש את שלהם זכות תיקון.
"ההורים רשאים בעת מילוי תפקידם לבקש את עזרת הרשות."
האם סטירה היא התעללות?
זה אף פעם לא כדין לפגוע בילד, אלא האם זה יכול להיחשב כבלתי מתייחס לסטירה או סטירה של ילד בזמן? זה המקום בו המים מתחלקים.
להורים כסמכות יש אחריות לחנך את ילדינו בכבוד הגדול ביותר אליהם, מבלי להשתמש בענישה פיזית ככלי תיקון. ישנן סיבות רבות ומשונות לכך שילד לעולם לא צריך להיפגע. אני לא מסכים עם שום סוג של אלימות, אפילו לא לחי או סטירה מכה, הרבה פחות מאב לבן, שהוא האדם שצריך להגן עליו מעל הכל. שנים של מחקרים הראו כי התנעה לא עובדת ופוגעת בילדים.
אבל זה נכון כל מקרה הוא מיוחד ויש לקחת בחשבון גם את ההקשר. איננו יכולים להיות עיוורים לתופעה השכיחה יותר ויותר, במיוחד במקרה של בני נוער מתנגשים. ג'ואנה בלמאסדה, עורכת הדין בוועדת המשנה לאלימות מגדרית של המועצה הכללית לחוק הספרדי, מסבירה ב- ABC:
"בני נוער רבים, כאשר הם לא מסתפקים בגבולות שההורים מטילים עליהם והם סטרים להם, מגנים אותם. זה מגיע לבתי המשפט, לפעמים עם בסיס ולפעמים לא."
"בתהליכי הפירוד והגירושין ניתן לטעון סטירה דייקן נגד ההורה המשמורן באומרו שהוא מעניש את הילדים בצורה קפדנית. עלינו לראות באיזה הקשר זה נעשה: האב שמכה בלחי כי הילד לקח אותו משוגע על התקף זעם, הילד שלא סובל תסכול ויש לו תגובות נפיצות ... הם לא מצבים מסוכנים, זה לא התעללות".
מה אתה חושב על המשפט? האם אתה מאמין, כדברי השופט, כי הסטירה מוצדקת במקרים מסוימים?
