כפי שאמרנו בהזדמנויות אחרות, חלבון חלב פרה זוהי הגורם הראשון לאלרגיה לילדות. כאשר זה קורה לתינוק, אמהות מניקות נאלצות להפסיק לצרוך מוצרי חלב ומזונות העלולים להכיל חלבון כזה, והתינוק אינו יכול לנסות מזונות עם חלבון חלב פרה עד לביצוע הפתרונות הרלוונטיים. ובדיקות מראות כי אלרגיה כבר לא קיימת.
בפני כל כך הרבה בעיות, מומחים חוקרים כבר זמן מה כדי לגלות מהן הסיבות לאלרגיה זו, ומה הדרך הטובה ביותר למנוע אותה, אם יש דרך לעשות זאת. הדבר האחרון שהם גילו זה תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עשויים להיות בסיכון כפליים לסבול מאלרגיה זו מאלו שנולדו בלידה וגינלית.
המפתח הוא פלורת המעיים
ישנן חקירות רבות המראות כי שלנו פלורת מעיים (המכונה גם מיקרוביוטה) יש תפקיד מפתח באי סבילות, אלרגיות ואפילו מחלות אוטואימוניות אחרות. לכן חשוב כי ניתוח קיסרי, הנושא גם בו סיכונים נלווים אחרים, יתבצע בעת הצורך לא כאופציה ראשונה ללא אינדיקציה רפואית (יש מדינות בהן הרופאים מאפשרים לנשים לבחור, במעשה שהייתה מיואשת לחלוטין על ידי ארגון הבריאות העולמי).
כדי להגיע למסקנה זו, חוקרים מבית החולים פירובנו בבואנוס איירס, בארגנטינה, ביצעו מחקר תחת הכותרת "האם לידה קיסרית מהווה גורם סיכון להתפתחות APLV אצל תינוקות ארגנטינאים?" שבין 2010 ל -2014 נותחו נתונים של 238 תינוקות בני שבעה חודשים, עם משקל ממוצע של 3,149 גרם בלידה וסימפטומים של אלרגיה לחלבון חלב פרה (APLV). כשראו כיצד נולדו התינוקות הללו, הם ראו כי 56.3% מהם נולדו בניתוח קיסרי והשאר 43.7% בלידה וגינלית.
המחקר פורסם במגזין כתב העת לגסטרואנטרולוגיה ילדים ותזונהוכפי שקראנו בתלם, בוג'יו מארזטשהוביל את המחקר מדבר על התוצאות שהושגו:
המסקנה העיקרית היא שילדים שאינם עוברים את תעלת הנרתיק נמצאים בסיכון כפול לפתח אלרגיה מסוג זה וגם תגובות מאוחרות כמו ריפלוקס במערכת העיכול וקוליק, למרות שזה לא הגורם היחיד שמציב. התינוק מקבל את החיידקים הראשונים המועילים מאמו ומאפו במהלך מעברו בתעלת הנרתיק ובתאי המעי שלו. מצד שני, החיידקים הראשונים שקיבלו הילודים בניתוח קיסרי הם אלו המסתובבים בחדר הלידה, דבר שלא יסייע לכם בהתפתחות מערכת החיסון שלכם במעי.
במקרים אחרים קיים סיכון גדול יותר
אם יש צורך לתת מתן אנטיביוטיקה לאם במהלך הלידה, אם הלידה מוקדמת או אם היא לא שותה חלב אם, הסיכון לאלרגיות גדול עוד יותר, מכיוון שהמיקרוביוטה של התינוק תשונה, והיא שונה מאוד ממה שהיה הייתה ההנחה שהכל קרה לפי הסדר הטבעי של הדברים: לידה בנרתיק, ללא תרופות והנקה שלאחר מכן.
פתרונות אפשריים
ברור, מכיוון שהסיכון היחיד של ניתוח C אינו זה, הפיתרון הטוב ביותר הוא שאנשי מקצוע הבריאות יתמכו בכך משלוח רגיל ככל האפשר, לתת לאישה לפעול (ולאם הטבע) ולתת לה תמיכה וחיבה כך שהיא תדע שהיא מסוגלת ויש לה אמון באפשרויות שלה (יאללה, שהניתוח הקיסרי נעשה רק במידת הצורך).
במקרה שיש לעשות זאת, ישנם פתרונות אפשריים נוספים להקל על השינויים בפלורת המעיים המתרחשים לאחר חתך C. מצד אחד, ניתן להשתמש בשיטת הגזה שהוצגה בעבר בנרתיק האם, אשר זה עובר דרך פני התינוק לאחר ההתערבות. אם פוסלים מחלות שניתן להעביר בדרך זו, נראה שהיא מועילה בעניין זה.
פיתרון נוסף הוא להניק את התינוק, באופן הגיוני, כך שיש בו את כל חיידקי האם, שגופך כבר מכיר מכיוון שהוא התפתח בתוכו.
ואז יש את האפשרות להחזיק חיות פרוותיות בבית. כפי שאמרנו לא מזמן, היתרונות של חלוקת שטח איתם נראים אפילו בגיל שלושה חודשים, להפחתת הסיכון לאלרגיות ואף להשמנה.
למזלנו, ל- APLV יש פרוגנוזה טובה
ואם למרות כל זאת, ילד בסופו של דבר סובל מאלרגיה לחלבון חלב פרה, זה כבר ידוע: הימנעו מכל המזונות שעלולים להכיל אותו (מה שיכול להיות קשה למדי עבור חלק מהילדים והמשפחות, אך לא יש עוד) ופעל לפי הבקרות המתאימות, שכן ילדים רבים מצליחים להתגבר על זה לפני גיל שלוש זקן.
תמונות | י.פ.י.
בתינוקות ועוד | לידה קיסרית, אמא לעתיד: לא אמון ברופא שממליץ על ניתוח קיסרי בהריון רגיל, האם הניתוח הקיסרי משפיע על ההתפתחות האנושית בכך שהוא מאפשר הישרדות של תינוקות גדולים?
