לפני כחודש בערך, הסרטון הזה היה ידוע לי לשאול אותי על דעתי, במיוחד בכל הקשור לסקס. זהו קטע בן 12 דקות מהסרט התיעודי "D'amore אם הוא חי" (אהבה חיה), מאת סילוונו אגוסטי, שלא משאיר אף אחד אדיש.
בתוכו אנו רואים ילד בן 9 המדבר על דברים רבים, וביניהם, על סקס. וזה מפתיע מכיוון שהסרט התיעודי עלה לראשונה בשנת 1984, כיום לפני 32 שנה. כשראיתי את זה, הייתי כל כך מופתע, שיכולתי רק לכותר את הפוסט הזה כך: הילד בן 9 שדיבר על סקס כמו ילדי העתיד יעשה.
פרנק ודרכו לראות את החיים
כשסיימתי לצפות בסרטון, רק רציתי לדעת יותר. מאיפה זה הגיע, מי הילד הזה ובעיקר מה עלה בגורלו. אם הסרטון הזה הוקלט כשהייתי בן 9, עכשיו הוא חייב להיות לפחות בן 41 (בספירה שהוא כנראה הוקלט לפני 1984), אז אנחנו רבים ששואלים את עצמנו מה קרה לו ולחלומותיו (ורבים שלא מצאו כלום).
וזה ללא ספק מדובר בילד אינטליגנטי להפליא שעם 9 שנים בלבד יש לו בגרות שרבים צעירים ירצו לעצמם. נו באמת, כשראיתי את זה הרבה תוכניות נשברו ביחס לילדות ולמעשה ביחס לחיים. כאילו הוא בדיוק שמע פילוסוף קטן מסר את טענותיו כדי להיות מאושר, מבלי לעצור לחשוב מה אחרים יכולים לחשוב עליהם. והוא לא מצפה לקבל את המבוגר שמראיין אותו, הוא לא מנסה לרצות אותו. לא אכפת לו אפילו איזה שיפוט הוא יכול לעשות, מכיוון שהוא מאוד ברור באשר הוא רוצה לחיות.
אבל, דברו על סקס!
בטח. ילד בן 9 שיש לו בגרות ראויה לגבר צעיר, אני לא יודע, יותר מ 18 שנים? די הגיוני לדבר על זה אז, אבל עם הגבלה של חוסר ניסיון. וזה הגיוני לדבר על זה אם הם החוויות הראשונות שלו, אלה של הנוער, כשהוא חווה, כשהאהבה יחסית יחסית כי אתה לא רק מנסה להכיר את האדם שלידך, אלא גם את עצמך.
אני לא אומר עם זה שילדים בני 9 צריכים לגעת אחד בשני כדי להכיר אחד את השני, אבל לפי אילו מצבים או תרבויות זה יכול להיות תקין. בתרבות המערבית שלנו לא ניתן להעלות על הדעת כמובן, אך בתרבויות אחרות ילדים הם צעירים מאוד, בני 12 או 13.
כן, אנחנו מדברים על ילד איטלקי, אבל משהו ברור: החינוך שקיבל בבית רחוק מלהיות החינוך האירופי המסורתי שכולנו מכירים. כי עם תשע שנים נראה ברור שחלק גדול מהנאום שלו מגיע מהבית, ממה שלמד שם, מראיית הוריו מדברים, מתקשרים, חיים, חיים ... ואיך הם קשורים אליו.
אני מדמיינת את הוריהם כזוג מאוד ליברלי, מודעים מאוד למציאות בה הם חיים ומאוד ביקורתיים כלפיה, ואני מדמיינת אותם מאוד מתקשרים זה עם זה ועם פרנק, ילד מאוד חסר מנוחה וסקרן שככל הנראה הצליח "למצוץ" "הידע והערכים שלהם שלהם ושל מבוגרים רבים אחרים.
ומה אתה רוצה שאגיד, לא אכפת לי. יש כאלה שמדברים על פדופיליה, מהיתרון, של "ילד מגניב" שרמה בחורה (אם אתה מחפש את הסרטון ביוטיוב יש כמה גרסאות, עם עשרות תגובות). אבל לא הייתי דואג יותר מדי. הוא לא מדבר על שאילץ את חברו "לגעת ולנשק", מסביר שדיברו על זה והחליטו לנסות. השניים רצו לעשות את זה. היא לא קטינה עם גיל רוב; הוא בן 9. והילד הזה, במיוחד, הוא ילד בוגר מאוד, ולדעתי, מספיק אינטליגנטי וישר כדי להפסיק לגעת בה אם היא אומרת "לא".
"איזה מזל זה יהיה כשיגדל ויראה איך החיים"
בקטע בסרטון הוא מסביר שהוא לא אוהב בית ספר, ושהוא חולם שיהיה לו בית בארץ עם בריכה, וחברה להתאהב איתו. אבל הוא לא חולם על זה לעת עתה. הוא חולם על כך כשהוא מבוגר. הוא מדמיין את החיים כאלו, והרבה אנשים, בתגובות על הסרטון, הוא מנבא מציאות קשה שתיקח לילד "כל כך הרבה שטויות".
עם זאת, בסופו של דבר לא חשוב מה הוא אומר (גם זה), אבל הנחישות שלך. יתכן שהוא לא השיג את החלום הזה, אבל הוא כנראה השיג אחרים שהם פחות או יותר חשובים. כי כדי להשיג משהו, הדבר הראשון הוא להיות ברור שאתה רוצה להשיג אותו, ונראה שלילד הזה יש עדיפויות די ברורות.
נו באמת, אם הבן שלי בן 9 היה אומר לי שזה החלום שלו, הוא היה מעודד אותה להשיג את זה: מי לעזאזל לא ירצה לחיות ככה? אם אתה מבין את זה, מושלם. אם לא, בוודאי שהוא יצליח לחלום חלומות אחרים, זה שווה את יתירות, אולי אפילו יותר טוב, אולי לא כל כך אידילית, אבל מתוך אמונה שהוא יילחם עבורם בלי קשר לקולות האלה שתמיד מוכנים לומר לאחרים ש" לא תוכלו ", רק בגלל הקנאה לראות אחרים מנסים את מה שהם לא מעזים אפילו לשקול.
בכל מקרה, אני לא מדבר יותר בשבילך כדי לחוות את דעתך לגבי הסרטון. זה עזר לי לפתוח את דעתי ולאשר משהו שכבר ידעתי: לילדים יש המון, הרבה מה ללמד מבוגרים. לא בגלל שלמדו משהו שאנחנו לא יודעים, אלא בגלל שהם עדיין לא איבדו הרבה ממה שחסר לנו, מכיוון שכבר שכחנו.
