בריונות היא אחד המצבים הגרועים ביותר שילד יכול לחוות. מרגישים מושפלים ומפוחדים על ידי בני גילכם, והרבה פעמים אפילו להיפגע הם סוג של אלימות שאסור לאפשר וחייבים למנוע אותה לפני שהיא מופיעה.
בריונות אינה "דבר ילדים". זה המסר שאדובו משיק באמצעות הדו"ח "אלימות נגד ילדים. האם אנו יודעים להגן על ילדינו?", אשר תוצאותיו מבטיחות כי עד 20.5% מהילדים בגילאי 11 עד 12 מדווחים על מכות, דחיפה או טלטול בבית הספר שלהם.
צמצום בריונות זו טעות
צמצום מצב הבריונות הוא הטעות הראשונה שההורים יכולים לעשות, מכיוון שגילוי אם ילדכם סובל מבריונות כאשר היה לפני כן הוא המפתח להימנעות מרעידות גדולות יותר. על פי המחקר, בהינתן האפשרות שבנך או בתך עלולים לסבול מבריונות, 17% מהאבות והאימהות מאשרים כי "זה עניין של ילדים" וכי כל עוד זה לא עובר "הם לא היו עושים כלום". 9% היו אומרים "אל תיבהל והחזירו אותו" לתוקפן.
שונה במקרה של בנים ובנות
אפשרות הרוב (56%) היא לדבר עם ילדים, אחוז שעולה ל -63% במקרה של בת לגיל 6-9 וזה יורד ל -49% במקרה של ילד זכר באותו גיל.
זה מצביע על עמדות שונות של ההורים, תלוי אם ילדה או ילד מוצקים. לדברי פר סרוונטס, ראש היחידה לפשעים טכנולוגיים במשטרה הלאומית של קסטלון.
דפוסי מאצ'ו ממשיכים לשרוד בחברה. יש חזון שונה לפני ילד בריון מאשר נערה בריון. "
הורים שמעדיפים לא לראות את זה
במקרה שבתך או בנך מתנכלים, 11% מהאבות והאימהות היו מתקשים להודות בכך או שהם היו מורידים ברזל מהענייןואילו 63% מהאבות והאימהות רואים כי בית הספר הוא שעליו לפתור את מקרי הבריונות. טעות גדולה נוספת, מכיוון שרוב מקרי הבריונות מתחילים בבית הספר אך גם נמשכים להגדרות מחוץ לסביבת בית הספר.
לא רק העוקב אחראי. בריונות היא בעיה שיש לכולנו אחריות מסוימת, שממנה יש מצב אלים ואינה פועלת עד הורים שמעדיפים להסתכל לכיוון השני.
אינטרנט, בלי סיכונים?
מגיל 10 עולה מספר הילדים שיש להם מחשב בחדר, במייל או שיש להם פרופיל ברשת חברתית. עם זאת, אבות ואמהות רבים יש גישה רגועה לאינטרנט, אינם מודעים ואינם נוקטים באמצעים כדי להגן על בניהם ובנותיהם מפני הסכנות ברשת.
54% מהאבות והאימהות רואים באינטרנט כלי ללא סיכונים רבים או אפילו בטוח רק על ידי לימוד כמה הנחיות בסיסיות. ולא פחות מ- 79% לא יודעים על כלים לשלוט בגישה של ילדים לרשת האם אנו באמת מגנים על ילדינו?
כולנו מאמינים שבנו לא יקרה, אבל ההטרדה שם ואינה "דבר ילדים". עלינו לפקוח את העיניים ולהיות ערניים.
"הפיתרון יהיה קודם כל להיות מודע לכך שהסיכון קיים. שנית, להיות מאומנים ומודעים ולבסוף, לדבר עם הילדים", ממליצים המומחים.
