אנטיביוטיקה היא אחת ההתקדמות המדעית החשובה ביותר, אך השימוש בהם יותר מהנדרש הוא מזיק לבריאות, במיוחד כשמדובר בתינוקות בני כמה חודשים. קהילות מדעיות שואפות להעלות את המודעות לשימוש זהיר בתרופות אלה, ומזהירות כי אינן מועילות לריפוי הכל, אך יעילות רק לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים.
מחקר חדש שמטרתו לחקור את השפעות השימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים מצא א קשר חשוב בין נטילת אנטיביוטיקה בשלוש השנים הראשונות לחיים לבין כמה מחלות שכיחות מאוד בילדים כמו אלרגיות או מחלות אוטואימוניות.
מדוע אולי אנטיביוטיקה קשורה לאלרגיות ומחלות אוטואימוניות אצל תינוקות?
על פי המחקר שערכו חוקרים ממסצ'וסטס (בוסטון), מתן אנטיביוטי בשלוש השנים הראשונות לחיים מדרדר את פלורת המעי בילדים משנים את ההרכב שלה לרעה.
המיקרוביוטה במעי היא קבוצת החיידקים "הטובים" שנמצאים במעי ושממלאת פונקציה אוטואימונית חשובה אצל הילודים. אצל תינוקות, המיקרוביוטה במעי פחות מגוונת ויציבה, כך שכל מצב שמשנה אותה פוגע בהגנה שלך מפני מחלות אלרגיות ואוטואימוניות.
זו לא הפעם הראשונה שהם קשורים זה לזה. מחקר קודם שפורסם ב- כתב העת לרפואת ילדים הוא ציין כי מתן האם לאנטיביוטיקה במהלך הלידה משנה את פלורת המעיים של התינוק, למרות היותו נוהג שכיח בכ- 30% מהלידות.
כדי לאמת זאת, נעשה שימוש בטכניקות רצף גנטיות לניתוח אוכלוסיות החיידקים שנמצאו בדגימות צואה שנלקחו מדי חודש מ 39 תינוקות מלידה ועד גיל 36 חודשים.
במהלך תקופת המחקר, 20 מהתינוקות נדרשו מתן אנטיביוטיקה לזיהום בדרכי הנשימה או באוזניים שלהם, וקיבלו בין 9 ל -15 טיפולים אנטי-מיקרוביאלים.
התוצאות הראו כי לתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה הייתה א ירידה משמעותית במגוון המינים החיידקיים, הן במספר המינים והן במספר הזנים של כל אחד מהמינים. הם גם מצאו כי הרכב המיקרוביוטה במעי שלהם היה פחות יציב, במיוחד בתקופות בהן קיבלו את הטיפולים.
