שבח לילדים הוא הכרחי. הם דרך להראות להם שאנחנו מעריכים אותם, עוזרים לשפר את ההערכה העצמית שלהם ולחזק את אישיותם, אבל עין בשבחים לילדיםמכיוון שלמרות שהכוונות טובות, לא כולם שווים את זה. הדרך בה אנו משבחים ילדים חשובה מאוד, מכיוון שהאמונה שאנו זורעים בהם זרע המוטיבציה, אנו יכולים לגרום לתוצאה הפוכה ולפגוע בהם.
קרול דווק, פרופסור לפסיכולוגיה בסטנפורד, חלוצה בהטפות שיש לשבח ילדים, מאמינה בכך ההורים לא מבינים את העניין. היא מבוססת על הרעיון שצריך לשבח את הילדים על מאמץם טוב יותר מאשר על האינטליגנציה שלהם. ילדים שזוכים לשבחים על האינטליגנציה שלהם מוותרים על נטילת סיכונים חדשים, ואילו ילדים שזוכים לשבחים על מאמציהם מונעים לשיפור. על זה נדבר איך לשבח ילדים כדי שיהיו טובים יותר.
מהו הלך הרוח הצמיחה?
"כולנו יכולים להשתנות במאמץ" הוא המוטו של קרול דווק, מחברת הספר Mindset. שיפור תמיד אפשרי. וזה תקף בכל הרמות לכל ילד (וכל אחד).
זה לא אותו דבר לומר לילד "אתה הכי טוב, תמשיך עם זה" ש"אני מברך אותך על המאמץ שעשית ". הילד שלא טועה זוכה לשבחים על האינטליגנציה המולדת שלו. אנו משבחים אותו על כמה שהוא פיקח, כדי שהילד יישאר עם התפיסה הזו שיש לנו כלפיו ולא יהיה לו שום עניין לחרוג. פיתוח גישה נפשית קונפורמיסטית, דווק מכנה זאת, הלך רוח קבוע.
במקום זאת, ילד שעושה טעויות, שנכשל, מפתח את היכולת ללמוד מהטעויות שלו. פחד מכישלון מעכב את הלמידה, אך ילד שמנצל טעויות אלה ומנסה להשתפר וללמוד מתפתח. דווק מתקשר אליו הלך רוח צמיחה.
השבח את המאמץ, לא את המודיעין
דווק ערך ניסוי עם יותר מ -400 ילדים משנים עשר בתי ספר בניו יורק: הוא עבר מבחן קל מאוד המורכב מפאזל. לאחר סיום הדברים, נאמר הפתק לכל ילד ואחריו ביטוי שבח. מחצית מהילדים זכו לשבחים על האינטליגנציה שלהם; החצי השני, למאמץ שלך.
לאחר מכן הותר להם לבחור בין שתי בדיקות שונות. האפשרות הראשונה תוארה כסדרה של חידות קשות יותר, אך לילדים נאמר להם שאם הם ינסו, הם ילמדו המון. האפשרות האחרת הייתה מבחן קל, בדומה למה שכבר עשו.
נראה שביטוי שבח פשוט השפיע רבות על התוצאות: מקבוצת הילדים שבירכו על מאמץם 99% בחרו בסט הפאזלים הקשים: אתגר נוסף, לנסות שזה טוב. מצדם, רוב הנערים שיבחו על האינטליגנציה שלהם החליטו על המבחן הקל ביותר.
אבל לא מדובר רק במאמץ
אבל יש להיזהר, הלך הרוח הצמיחה לא נוגע רק למאמץ. מאמץ הוא המפתח, אבל זה לא הדבר היחיד. זה טוב מאוד לאמפת ולברך את המאמץ, אבל אחרי המאמץ צריכה להיות תגובה. חשוב לתת להם כלים לחפש גישות חדשות, לנסות אסטרטגיות חדשות וכך להשיג את המטרה שהיא ללמוד.
אחרת, אנו משבחים התמדה, אך איננו מטפחים את הלך הרוח הצמיחה. זה לא לנחם אותם, אלא כדי להניע אותם להשתפר.
המפתח להקניית הלך רוח צמיחה הוא ללמד ילדים שהמוח הוא כמו שריר שמתחזק במאמץ והתמדה.
במקום להגיד להם, למשל, "לא כולם טובים במתמטיקה", מורה או הורה צריכים לומר, "אולי מתמטיקה היא עדיין לא הצד החזק שלך." כוחו של "עדיין" משאיר את הדלת פתוחה ללמידה.
בואו ניתן דוגמה: אם בנך בן השנתיים בונה אבני בניין כדי ליצור מגדל והוא לא מבין אותו, עלינו להניע אותו להמשיך לנסות ולהלל את מאמציו. אבל אל תישארו לבד בצעד ההוא, כי עם המחמאות לא תוכלו לבנות את המגדל.
הדבר החשוב הוא ללמד אותך דרכים אפשריות לקראת השגת המטרה שלך. "עדיין לא עשית את זה, אבל נסה להפוך את החסימה או נסה אחד גדול יותר." כשיגדל זה יהיה זה שימשיך לנסות פתרונות להשגת יעדיו.
במחקר אורכי שערך דווק בשיתוף עם אוניברסיטת שיקגו, הם גילו שילדים שהוריהם מיקדו את שבחיהם במאמץ כשהיו בני שנה, שנתיים ושלוש, חמש שנים לאחר מכן, היו סיכויים טובים יותר להתמודד עם אתגרים קשים ולנסות לשפר את זה ילדים שזכו לשבחים התמקדו באישיותם כ"אתה הכי טוב "," אתה הכי אינטליגנטי ".
שבח את התהליך, לא את התוצאה
אז אנחנו לא משבחים את ילדינו כי זה יכול להיות פרודוקטיבי? כולנו אוהבים לשבח אותנו, ולמעשה התשבחות יכולות להיות חיוביות מאוד, אבל אתה צריך לעשות את זה בחוכמה.
אנחנו לא צריכים לשבח את האינטליגנציה או הכישרון אצל ילדינו, אבל, כמו שאומר דווק, "לשבח את התהליך בו הילד מסתבך: המאמץ שלו, האסטרטגיות שלו, הגישה שלו, ההתמדה שלו, ההתקדמות שלו. ליצור ילדים חזקים ועמידים. "
כלומר, אל תישאר ב"טוב מאוד, ניסית קשה "או" עשית כמיטב יכולתך ", אלא הניע אותם להתקדם עם" אני מברך אותך על המאמץ שלך, מה אתה יכול לנסות עכשיו? "
הכוח להאמין שניתן לשפר אותו
כדי להעמיק בתיאוריה של צמיחה של קרול דווק, תוכלו להאזין ל Ted Talk המעניין שכותרתו 'הכוח להאמין שאפשר לשפר אותו '.
הלך הרוח: הפסיכולוגיה החדשה של ההצלחה (ספרי בלנטין)
היום באמזון תמורת 15.49 אירו
