כשאתה הופך לאבא אתה מתחיל להבין דברים רבים ולהטיל ספק באחרים: למשל נושא חופשת האבהות. אחרי שילדתי את בתי הבנתי (ברור שכאשר אין לך אותם אתה לא חושב על הדברים האלה), את זה חופשת לידה ולידה במדינה שלנו קצרות מאוד ואני לא אומר את זה רק כדי להשוות את עצמנו לאחרים, אלא מכיוון שזה ממש לא מספיק זמן להיפרד מצאצאיך או להפסיק לחלוק את הטיפול שלך עם האב לאורך היום.
זה לא כל כך בתוך שבדיה, שם עד שנה שעברה האב נהנה מחודשיים, אך בזכות חוק שהפרלמנט אישר זה עתה, להגדיל לשלוש עם כלול הגמול. כמובן שמדינה זו נותרה בראש מבחינת משך חופשת האבהות באירופה, מכיוון שבין שני ההורים ישנם 420 ימים.
מי שלא רוצה להשתמש בהיתר, לא יקבל את שכרו במהלך שלושה חודשי חופשה. על פי דברי הסוכנות לביטוח לאומי של אותה מדינה, על פי דברי הסוכנות לביטוח לאומי, ניקלס לוגרן, ההערכה היא כי בימים אלה ישמש אך הוא אינו יודע מה תהיה השפעתם, אם כי הרעיון הוא ששיעור ההורים הנוטלים אישור עולה בזכות זה ורפורמות אחרות שיגיעו.
ובספרד?
בארצנו נמשיך באותו שבועיים של אישור. בפעם האחרונה שהנושא הזה הועמד על השולחן, הוצע להאריך אותו לארבעה שבועות, אך הממשלה הייתה אחראית להשליך אותו בגלל העלות הגבוהה שהיא כרוכה בה. אני מקווה שיום אחד העמדה הראויה במדיניותה של המדינה הזו תינתן לפיוס המשפחתי.
דרך | המקומי
