לפני שלושה ימים דווח שכבר היה מועד להכנסת החיסון נגד אבעבועות רוח לתזמון החיסון הממלכתי: שנת 2016. מכאן והלאה (למרות שנראה שמדריד מגיעה מוקדם יותר) החיסון נגד אבעבועות רוח יינתן לכל התינוקות הספרדים בגיל 12-15 חודשים.
בעקבות חדשות אלה, ה- OCU פרסם הודעה לפני יומיים בה היא טוענת כי חיסון ילדים מתחת לגיל 12 הוא החלטה אין לזה שום הצדקה מדעית. אז עכשיו ההורים נמצאים בדילמה של מה לעשות: האם אנו נותנים את החיסון או לא נותנים אותו? ואם אנחנו לא רוצים ללבוש את זה, מה שאנחנו עושים
מה אומר הצהרת ה- OCU
בהצהרת ה- OCU נאמר כי המדע אינו תומך בהחלטה שקיבלה ממשלת ספרד, לחסן אבעבועות רוח לפני גיל 12, מכיוון שמדובר במחלה שפירה בדרך כלל שאחרי סבל יש לה חסינות לכל החיים. עד 12 שנים, בדרך כלל 90% מהילדים עוברים אותה, ומשאירים 10% המחוסנים אז כדי למנוע מהם לסבול מהמחלה בבגרותם, כאשר הזיהום הוא גרוע יותר.
זה מה שאמרה גם האגודה הספרדית לבריאות הציבור ומינהל הבריאות (SESPAS) לפני יומיים בהצהרה המרמזת שהכל הוא תפנית פוליטית ממהרת, אין הוכחות מדעיות חדשות מכיוון שבשנת 2011 התקבלה ההחלטה ההפוכה לחלוטין: לגרום לחיסון להיעלם מבתי המרקחת.
הודעה זו (וגם זו של ה- OCU) מסבירה גם שרוב המדינות באירופה אינן מחסנות את כלל האוכלוסייה, אלא בוחרות את הפיתרון לחיסון בגיל 12 שנים (כן, גרמניה, אוסטריה, יוון, חיסון קפריסין) , לטביה ולוקסמבורג).
והם מוסיפים את זה חיסון אוניברסלי מייצר ספקות רבים ברמה האפידמיולוגית, בלי לדעת מה יקרה לנגיף ולאוכלוסייה:
- משך החסינות מעבר ל- 14 שנים אינו ידוע.
- העיתוי האופטימלי של המנה השנייה אינו ידוע; ההחלטה לבצע חיסון חוזר בגיל 3-4 שנים נראית אקראית.
- לא ידוע אם בעתיד יידרשו מינונים נוספים לשמירה על חסינות, בעוד שמחלות טבעיות מייצרות חסינות לכל החיים.
- לא ידוע אם החיסון ימנע את קיומם של מקרים בגילאים מבוגרים יותר, ולכן עלולים להיות מקרים חמורים יותר.
- אין הערכה לחומרת המקרים בחיסונים, כשהם מבוגרים או מחוסנים רע.
- יתכן שהסיבוכים מהמחלה עולים ככל שגיל הגיל הממוצע של הזיהום עולה.
- אין הערכה מתקבלת על הדעת על המנגנון החיסוני של הרפס זוסטר.
- השפעת החיסון על תדירות המקרים של הרפס זוסטר אינה ידועה, במיוחד בלא מחוסנים.
תקשורת רשמית אחרת בנושא זה
אם משהו ברור, אין הסכמה לגביו. והעובדה של פוליטיזציה של הבריאות לא מועילה לתהליך, מכיוון שכעת כשהבחירות מתקרבות, הוכרז כי החיסון נגד אבעבועות רוח חוזר וכמובן שהאופוזיציה עושה את מה שהיא נוגעת בה, להתנגד (היו יועצי PSOE שאמרו שהם לא מסכימים איתם החלטה פוליטית זו).
עם זאת, מרגע שנודע כי החיסון נגד אבעבועות רוח נעלם מבתי המרקחת, עוד בשנת 2013, הוועדה המייעצת לחיסונים של האיגוד הספרדי לרפואת ילדים (AEP), איגוד החיסונים הספרדי (AEV) ו- האגודה הספרדית לרפואה מונעת, בריאות הציבור והיגיינה (SEMPSPH) חתמה על הצהרה משותפת שנכתבה כך:
"חולשת ויטש וריצ'ל במשרדי רוקחות ספרדית"החברות המדעיות המקושרות ביותר לשימוש בחיסונים מבטאות את המוזרות שלנו ואת הדאגה לנוכח המחסור בחיסוני דליות המיוצרים במשרדי בתי מרקחת ספרדים רבים.
בספרד רשומים שני חיסונים נגד דליות. אחד החיסונים הללו (Varilrix®) מוגבל לשימוש בבתי חולים, לדעתנו בצורה לא מוצדקת, במיוחד לאחר השינוי האחרון בגליון הנתונים שלה. החיסון הנוסף (Varivax®) היה זמין עד לאחרונה במשרדי בית המרקחת.
כרגע אין לנו שום ידיעה רשמית, כלומר מצד משרד הבריאות או הסוכנות הספרדית לתרופות ומוצרי בריאות (AEMPS), על שום נסיבות שמסבירות את המחסור הזה, כיוון שהוא יכול להיות בעיית ייצור בסופו של דבר, של הפצה או אבטחה.
המחסור מתרחש ברוב היישובים האוטונומיים, אם כי לא בסך הכל. מעבדת הייצור Varivax® מדווחת כי יש לה המון חיסונים זמינים, אך הם מוחזקים. אנו מקווים שמשרד הבריאות ו- AEMPS יבואו לידי ביטוי בהקדם האפשרי ובעיקר, שניתן יהיה להסתיים במצב חריג ומוזר זה.
חיסון נגד אבעבועות רוח בילדות המוקדמת, כלומר מגיל 12 חודשים, הוכח כמועיל במספר מחקרים ובמדינות עם חיסון אוניברסאלי, כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, אורוגוואי, כמו גם במדינות אירופה כמו גרמניה. , יוון, לטביה וכמה אזורים איטלקיים. בשאר מדינות אירופה ניתן לקבל מרשם בחינם במשרדי בית המרקחת.
בספרד רק שתי קהילות אוטונומיות (מדריד ונבארה) והערים האוטונומיות (סיאוטה ומלילה) מחסנות ילדים חינם בשנה השנייה לחייהם. נתוני האפקטיביות עליהם דיווחו הקהילות במדריד ונבארה, בהן יושמו חיסונים אוניברסליים מאז 2006 ו- 2007 בהתאמה, הם מרהיבים. בשאר היישובים הוא מחוסן מגיל 12, גיל בו 90% מהילדים כבר עברו אבעבועות רוח באופן טבעי (עד 15% מהמקרים עם סוג כלשהו של סיבוך) או שחוסנו בעקבות המלצות ה- CAV של ה- AEP. בגלל המחסור הזה ביישובים ללא חיסון ממומן, נשללים מהאנשים שמחליטים על העסקת השימוש במכשיר רפואי זה ויתרונותיו המוכחים בעקבות ההמלצות שהמליצו הרופאים שלהם.
ואז, מה אנחנו?
נכון, מרבית המדינות באירופה לא קיבלו את ההחלטה שספרד קיבלה, אבל יש כאלה, וכך גם מדינות כמו ארצות הברית וקנדה, עם מספר אכזרי של ילדים מחוסנים. ארה"ב, למשל, מנהלת אותה מאז 1995 וקנדה החליטה לעשות זאת בשנת 1999. זה נותן מספיק נתונים כדי שתוכל לקבל החלטה בספרד, 20 שנה אחרי שהאמריקנים קיבלו אותה.
אנו יודעים, ממחקר שפורסם בשנת 2003 ב Annals of Continued Pediatrics כי:
- אבעבועות רוח היא מחלה עם תחלואה גבוהה, בדרך כלל שפירה, אך היא מציגה סיבוכים, לעיתים חמורים ואף עלולים לסכן את חיי המטופל.
- סיבוכים שכיחים יותר בקרב חלק מאוכלוסיות הסיכון, כמו חולים חסרי פשרות עם דלקת ריאות או מחלות עור כרוניות, ההריון (בגלל מעורבותו העוברית והעובר), ילד בשנה הראשונה לחיים (במיוחד בתקופת הילודים), המתבגר והמבוגר.
- החיסון גורם להמרה בסרוק אצל יותר מ- 95% מהילדים הבריאים בין 12 חודשים ל 12 שנים, וגורם גם לתגובה תאית ספציפית ... מחקרים שנערכו בארצות הברית וביפן מצביעים על משך חסינות של 11 לפחות 20 שנה לאחר החיסון, בהתאמה.
- מאז הכנסת החיסון בארצות הברית בשנת 1995, הופחתה מאוד שכיחות האבעבועות רוח. על פי מחקר שנערך בשלוש אוכלוסיות עם כיסוי חיסון בין 74 ל 84%, נצפו ירידות של 71, 79 ו 84% בכל קבוצות הגיל.
- לאבעבועות רוח השפעות חברתיות וכלכליות חשובות. כאשר בוחנים הן את העלויות הישירות הנגרמות על ידי המחלה והן את סיבוכיה, כמו גם את העלויות העקיפות, הנוצרות עקב היעדרותם הגבוהה של תלמיד בית הספר או של המבוגר החולה ושל ההורים או אנשים אחרים האחראים על הטיפול בילד, נציין כי יחס התועלת-עלות של חיסון הוא חיובי.
אנו יודעים, ממחקר שנערך ב- Navarra, שפורסם בשנת 2012, בו אושר חיסון אוניברסאלי מאז 2007, כי חיסון עם שתי מנות לילדים בגיל 15 חודשים ושלוש שנים הפחית את השכיחות של אבעבועות רוח בילדים 0 ל -14 שנים ב- 98.1%, מ- 50.1 מקרים לאלף אוכלוסיות בשנת 2006, ל -1.0 לכל 1,000 בשנת 2012.
על ידי הדברת הנגיף בילדותם, לא רק שהופחת הסיכון של ילדים מחוסנים הלוקים במחלה, אלא בעקיפין הם הצליחו להפחית את הסיכון לסבול מהמחלה לאוכלוסייה הלא מחוסנת (מתחת לגיל שנה ומעלה), כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:
אנחנו גם יודעים, כי לפני שנתיים ניתחנו כמה מחקרים שדיברו על זה, את זה נראה כי חיסון אוניברסלי אינו קשור לעלייה במקרים של הרפס זוסטר.
ההיגיון אומר גם כי הסיכון לסבול מהרפס צריך להיות נמוך יותר, מכיוון שהוא תוצאה של אבעבועות רוח: ברגע שיש לך אבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום, רדום, בעצבים מסוימים בגוף. אם לאורך השנים הוא מופעל מחדש, הרפס מתרחש. אבל אם אתה מחוסן ואינך מקבל אבעבועות רוח, אי אפשר שהנגיף יישאר בעצבים. כמובן שזה מה שההיגיון אומר, וברפואה 2 ו -2 הם לא תמיד מוסיפים עד 4: אם ילד מקבל שני חיסונים ואז נדבק בנגיף אבעבועות רוח, אבעבועות רוח אסימפטומטיות כמעט יכולה לעבור (אולי אפילו עם אחד או שתי שלפוחיות שהורים אפילו לא יכולים לראות) ואז, כן, יש וירוס דליות זוסטר בגוף (אם כי שכיחותן צריכה להיות נמוכה יותר מאשר במדינות ללא חיסון, כמובן).
ואנחנו יודעים שכיוון שההחלטה לחסן ילדים ספרדים באופן אוניברסלי נלקחה 20 שנה אחרי שלקחו אותה בארצות הברית, החוויות שהם גרים שם בנוגע לחיסון משמשות כספסל בדיקה: אם הילדים המחוסנים של ארה"ב, כבר מבוגרים, יתחילו לסבול מהמחלה מכיוון שההגנה נעלמה, היא תוקם מנה חדשה של זיכרון בבגרות. מינון חדש זה יינתן שם וכמובן שגם כאן, לפני שילדינו, שחוסנו כעת, אינם מוגנים. בואו נגיד שאחד היתרונות הוא לעשות דברים אחר כך מאשר במדינות אחרות.
אז עם כל המידע הזה, אפשר לכל אב ואמא להחליט מה לעשות עם הילד שלהם, אם לחסן אותו או לא. אם ההחלטה היא לא, פשוט אמור לאחות או לרופא הילדים: "אני לא רוצה לחסן את ילדתי באבעבועות רוח." הכי הרבה שיקרה זה שהם נותנים לך גיליון שלט בהתאם לשלילת הטיפול שצוין לילדך, אך לא יותר מכך, מכיוון חיסונים אינם חובה.
תמונות | י.פ.י.
בתינוקות ועוד | אבעבועות רוח בילדים: כל מה שצריך לדעת, משרד הבריאות מבקש מההורים לא לחסן נגד אבעבועות רוח וסנופי מגנה אותם על חסימת החיסון, החיסון נגד אבעבועות רוח חוזר לבתי מרקחת
