לרגל יום האב, שמתקרב יותר ויותר, אנו עושים בימים אלה את האבות הבלוגרים המיוחדים, עם ראיונות עם כמה מההורים הידועים ביותר ברשת, שלרוב מספרים לנו דברים על חייהם בבלוגים שלהם בהתאמה מכיוון שהם הורים.
היום יש לנו רפא אסטבי, שבשנת 2004 בדיוק שחרר את אבהותו, פתח את הבלוג היה אב לראשונה בו אסף את חוויותיו. הוא הפסיק להיות אב לראשונה עם בנו השני בשנת 2007 אך ממשיך להעמיק את אותו שלב בחיי ההורים, בפרספקטיבה חדשה מלאה הומור ועצות.
רפא הוא מהנדס טכני בעיצוב תעשייתי ומלמד וייעוץ בתחומים שונים הקשורים ל- Web 2.0. תחביבים גדולים אחרים הם רישום, קומיקס, סרטים, מוזיקה, רוגבי וצמחים. הוא פרסם את ספרו "זיכרונות של אב לראשונה" ובקרוב יהיה לנו תואר שני. בוא נראה מה הוא אומר לנו על כל זה.
מה הוביל אותך להתחיל את הבלוג?
הבת שלי מאר נולדה לפני עשר שנים, ובאותה תקופה בדיוק עברתי מוולנסיה לקסטלון, לכן, מכיוון שלא היה פייסבוק, החלטתי לכתוב אימייל יום לפני המסירה עם עותק לכל החברים והמשפחה שלי ואמר להם עצבני מהייתי והביטחון שהיה לי בעניין. שעות ספורות לאחר המסירה כתבתי אימייל פצצה נוסף ובצדק, אחד החברים שלי הציע את הרעיון לכתוב בלוג. בדרך זו היא תיווצר סוג של ספר דרכים שעשה את דרכו לכל מי שמאחוריו. אז בלי לחשוב פעמיים, פתחתי חשבון Blogger ושניתי את אופן ההתקשרויות עם המשפחה והחברים שלי; במקום להעביר להם את הטקסט המלא, הייתי מעביר להם קישור למאמר הבלוג שכלל גם תמונות וקישורים לדפים אחרים.
מה תרם לך הבלוג?
בהתחלה זה הפך לשסתום פריקה, מכיוון שהייתי מהראשונים בקבוצת החברים שלי שהפכו לאבא ולא בן זוגי וגם לא עשיתי שום קורס הכנה ללידה. הכל היה חדש, מפתיע ואינטנסיבי ביותר. מרגע האפס הרגשתי שזו החוויה הכי אינטנסיבית בחיי, כך שהכתיבה הפכה להיות דרך לספר לעולם את כל חוסר הביטחון, הפחדים, ההפתעות והתחושות שגיליתי בכל דקה שביליתי עם בתי.
מה אתה אוהב לעשות עם ילדיך?
הבת שלי כבר בת עשר והיא אישה קטנה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתה ואני מאוד נהנית להקשיב לה כשהיא מספרת לי את הדברים שעוברים לה בראש. בני ליאו הוא בן שבע ויש לי פיצוץ משחק איתו, נראה שבקרב בנים אנו מבינים אחד את השני טוב יותר כשעושים את הזרוע. כשאני נהנה מאוד עם ילדיי זה כשאנחנו מתייחסים זה לזה. משם יצירות אמנות אמיתיות! אבל כשאני מאוד נהנה מהם זה ציור. אנחנו יושבים את שלושתם באותו שולחן ומוציאים את כל התותחנים: עפרונות, צבעי מים, מברשות, שעווה ... אנחנו לא מגדירים שום נושא וכל אחד מצייר את מבוקשם ועם הסגנון שהם רוצים ...
איך הייתה החוויה של כתיבת הספרים שלך על אבהות?
החוויה הייתה מדהימה, כי הספר הראשון, "זיכרונות של אב לראשונה" והמיקום באינטרנט של הבלוג כשאתם מבצעים את החיפוש אחר "אבא לראשונה" בגוגל, הובילו אותי לכתוב ספר שני להוצאת הספרים לארוס (שייצא למכירה ב -1 במאי) בו יכולתי לספר לרבים עוד חוויות שלי כולל 32 רישומים. האזנה לאנשים אומרים שקראו את זה במתח או שהם רצו יותר הייתה חוויה מדהימה. מכרנו את ספרנו הראשון בסנטיאגו, צ'ילה, שם נראה כי קשה למצוא ספרים העוסקים בנושא זה מנקודת מבטם של ההורים והייתה לי גם ההזדמנות ליצור כמה מונולוגים המדברים על נושא ההורים לראשונה ... אתגר!
איך אתה חושב שההורות השתנתה לפני 30 שנה לעומת זו של ההורים עכשיו?
השינוי הקיצוני מזה 30 שנה לחלק זה היה ללא ספק גברים "התחילו להחליף חיתולים" ולהניח שהחינוך והחינוך של ילדים הם עד שניהם, 50% וללא תנאים. בספרד אנו ממשיכים בחיתולים בנושאים אלה, אך יש יותר ויותר תנועות, עמותות והורים הנאבקים להשיג את מה שנראה כמו אוטופיה להפוך למציאות.
אנו מודים רפא, מהבלוג להיות אב לראשונה שהשתתף כל כך חביב בבלוגרי פאפאאס המיוחדים שלנו שאיתם אנו מתוודעים לגברים שמאחורי כל בלוג המוקדשים להורות קצת יותר טוב.
