לפני מספר ימים אמרנו לכם כי מאירופה ההחלטה שהתקבלה על ידי ממשלת ספרד, למשוך את החיסון לדליות מבתי מרקחת ולהפסיק את מתן זה לילדים (אותן קהילות אוטונומיות שעשו זאת) לא הובנה במלואה. שימו לב אם מעט מובן ששר הבריאות הנוכחי, אלפונסו אלונסו, כבר שואל אותו על כך.
וכששואלים אותו, הוא עונה, ואנחנו לא יודעים אם בגלל שבחירות מתקרבות או בגלל שהוא באמת מאמין בכך, דבריו משאירים דלת פתוחה לתקווה, מכיוון שבראיון שעשו לפני כמה ימים ב"גל אפס "הוא אמר שהמצב הנוכחי יכול להשתנות בעתיד החיסון נגד אבעבועות רוח יכול לחזור לבתי מרקחת.
ליתר דיוק, דבריו היו כדלקמן:
כל רופאי הילדים מעדיפים להימכר בבתי מרקחת, אך הדיווחים שיש לנו בנושא בריאות הציבור מייעצים זאת. לכן, טוב לנסות להתקדם בהסכמה מדעית לגבי החלטה זו, ולכן החלטה זו עשויה להשתנות בעתיד.
זה, במדינה רצינית, נשמע כמו "ננסה לראות את הסיבות של האיגוד הספרדי לרפואת ילדים להגן על החיסון נגד אבעבועות רוח ולשמור אותו בלוח החיסונים המומלץ, שנה אחת נוספת, נלמד את הראיות המדעיות ננסה להגיע לקונצנזוס בכדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. "
השאלה היא האם אנחנו במדינה רצינית? מכיוון שבאות בחירות ועכשיו יש כל פוליטיקאים שנראים הכי נעימים, הכי שדוניים וחושבים במיוחד על אזרחים, עד היום בו אנו מפקידים את הקולות שלנו בקלפיות ואומרים שזה של "האם באמת אמרתי את זה ? "
החיסון נעלם בשנת 2013
היינו ללא חיסון בבתי מרקחת יותר משנה כי היא נעלמה בשנת 2013 בהחלטה ממשלתית מוזרה, שרק מעט מאוד אנשים מבינים בה. ההסברים היו אפסיים, ולכן התגובה של ה- AEP הייתה מהירה.
לאחר מספר חודשים, משרד הבריאות נתן את ההסברים הראשונים שלו באומרו כי מה שהתכוונו עם האמצעי זה להימנע מאבעבועות רוח אצל קשישים והרפס זוסטר, כאילו לומר שהחיסון משמש רק למניעת אבעבועות רוח בילדות, אבל אז אתה לוקח את זה כבכיר, אגב, מגביר את הרפס זוסטר.
לגבי הרפס, מספר מחקרים מראים שזה לא המקרה, ובעצם זה עניין של היגיון. הרפס הוא סיבוך המשני לאבעבועות רוח שמקורו בגלל שעברת את המחלה. אם מתחסנים אתה לא עובר את המחלה וכתוצאה מכך אינך יכול לסבול ממנה.
בהתייחס למחלה בבגרותי, אני אומר אותו דבר כמו שאמרנו בהזדמנויות אחרות. מצד אחד, אם הילדים מחוסנים, מחלת האבעבועות רוח נעלמת והקשישים שלא עברו אותה או שחוסנו מוגנים למדי. מצד שני, ילדי ארה"ב מחוסנים מזה עשרות שנים, ולכן הם אלה שמציינים את הדרך קדימה. אם הילדים המחוסנים של ארצות הברית, כבר מבוגרים, יתחילו לסבול מהמחלה מכיוון שההגנה נעלמה, היא תוקם מנה חדשה של זיכרון בבגרות. מינון חדש זה יינתן שם וכמובן שגם כאן, לפני שילדינו, שחוסנו כעת, אינם מוגנים. זה אחד היתרונות של עשיית דברים כל כך לאט ובאיחור כזה ביחס למדינות אחרות.
אז בואו נראה אם הם באמת מתיישבים, נלמד את הנושא ומתנהג בהתאם. זה אפילו לא שהם שילמו. אם ההורים היו אלה שהיו צריכים להרשות לעצמם את שתי המנות!
