במהלך חגיגת ה- TEDx מדריד 2014 "נכון ושקר", פיתח גונזלו פנג'ול את המצגת "החירום הדומם של עוני ילדים בספרד", שאני מבטיח לכם ששווה להקשיב לה. כרגיל ב- TEDx משך ההתערבויות הוא בערך 10 דקות, הוא נמשך קצת יותר מ -11, כך שאין לך תירוצים.
גונזלו הוא חוקר פעיל נגד עוניובקרב יתרונות רבים אחרים, ידוע שהוא המחבר הראשי של כרטיס הדו"ח Innocenti 12 - UNICEF בנושא עוני ילדים (טרם הוצג). הוא גם מנהל תחום ניתוח מדיניות ב- ISGlobal, וחוקר עמית ב- CIECODE.
רשמתי הערות בזמן האזנה לסרטון, אבל אני לא רוצה לעוות את התוכן, אז אני מעיר איתך כמה רעיונות, כי מה שמעניין אותי באמת זה שאנחנו מגלים מציאות שפנג'ול מתאר כ"מצב חירום לאומי "שלא מתעלם, ולכן צריך להביא אותו לאור הציבור
אחד מכל 3 ילדים ספרדים נמצא בסכנת הדרה חברתית, ועובדה זו מפרידה בינינו לבין מדינות אחרות באירופה, אם כי כפי שתגלה במהלך ההתערבות, היא גם מרחיקה אותנו בטיפול בבעיה, לכן הוויכוח הציבורי כה חשוב, ממנו ננקטים צעדים אמיתיים. מצב משבר כמו זה שאנו סובלים יכול לגרום לילדים השלכות במהלך חייהם, זה יותר ממוכח
אנו זקוקים לפוליטיקאים כדי להתגבר על התהליכים, ולא חושבים שאני מגזים בשימוש במונח הזה, שכן במהלך הקדנציה הזו, רק שתיים מתוך 350 יוזמות פרלמנטריות הם היו קשורים למצבם של הילדים והם לא שגשגו.
בעוד שהקשישים הפחיתו את הסיכון שלהם להדרה הנובע בחלקם ממערכות ההגנה, ההפך הוא הנכון לילדים. כשאני מקשיב לגונסלו, אני תוהה "על מה אנחנו חושבים?", "מה חושבים הפוליטיקאים שלנו?" האם אנו מאמינים שהמצב יפתור את עצמו? כי אנו עומדים בפני א קטסטרופה בעלת אופי ערכי שהיא גם לא מעשית לעתידה של מדינה שלמה (חברה של ילדים פחות פרודוקטיביים, שיעור הפוריות מופחת וכו ').
נותרו לי שתי חוויות שעובדות: זו של בריטניה (אם כי זו התחייבות), כאשר באמצעות הסבת הנושא לעניין ציבורי ניתן היה לחוקק חוק שמבטיח את זכויותיהם של ילדים. וזה של מועצת העיר אבילס, היכן שנמצא ב התפתחות תוכנית ילדות ונוער אפשרה השתתפות (אמיתית) של ילדיםאפילו במשא ומתן על תנאי התוכנית.
ולבסוף, אני מנוי לרעיון שעדיף לנו לקיים ולהגדיל את הדיון הציבורי, שעבורו נוכל לנצל את הקמפיין של UNICEF להסכם מדינה לילדים, להישמע, מכיוון שאנחנו הקול של ילדים .
