רמת הידע שלי במוח הילד דלה ומושכת, אם כי בחודשים האחרונים היה בי עניין, אותו אני מנסה להאכיל מקריאת ספרים מיוחדים, בידיעה - כן - שלעולם לא אעמוד באנשי המקצוע ללמוד או להכיר איבר מורכב, מרגש ובלתי ידוע.
אולי בגלל הבורות הזו יש לי ספקות, אולי בגלל זה אני מטיל ספק בכמה דברים... אני לא יודע אני אומר זאת מכיוון שלאחרונה עולה ממחקר שהובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת מורסיה, ההצהרה כי "אימפולסיביות היא גורם סיכון להתפתחות של בעיות התנהגות חמורות".
זה נראה קצת פשוט מה שאני הולך לומר, אבל אתה לא חושב שדווקא האימפולסיביות והחיפוש אחר הנאה מיידית קשורים במהותם לילדות? אינני יודע מדוע עלינו לנתח זאת באמצעות קונוטציות שליליות. אבל אני אומר לך יותר על המחקר שמניע את הפוסט הזה.
לואיס ג'יי פואנטס הוא המחבר הראשי של המחקר, ומסביר כי "בקרב ילדים עם התפתחות אופיינית נצפים הבדלים אישיים ביחסי הגומלין שלהם עם הסביבה".
מומחים ביקשו מקבוצת הורים לענות על כמה שאלות הקשורים להתנהגות האימפולסיבית של ילדיהם; ואחרי התשובות, הילדים המשתתפים "סווגו" (זה נשמע קצת מכוער, לדעתי) לפי ההתנהגות האימפולסיבית שלהם.
עם תוצאות אלה ביד, נעשה שימוש בטכניקות הדמיה עצבית כדי לחקור את דפוסי הקישוריות המוחית, לניתוחן עם רמת האימפולסיביות הנתפסת אצל ילדים.
מצאנו שככל שרמת האימפולסיביות של הילדים גבוהה יותר, כך גדלה השינוי בקשרים בין קליפת המוח האחורי לגירוס הזוויתי הימני (בין אלה בנפרד לאזורים המופעלים בעת ביצוע משימות קוגניטיביות), שגם הם זה נצפה אצל אנשים עם התנהגות אנטי-חברתית
כמה ניואנסים
אימפולסיביות מאופיינת כתכונת אישיות בסיסית הגורמת לקשיים לעכב את התגובה לגירוי, ו נוטה לתגובות לא מתוכננות מבלי לשקול השלכות שליליות.
אבל אני גם צריך לומר לך משהו שמצאתי מעניין הוא שהחוקרים אומרים את זה מה שההורים תופסים לגבי התנהגות ילדיהם בא לידי ביטוי בדפוסי הקישוריות המוחית שלהםוזה מידע המאפשר לנו לאמת ברמה ניאו-אנטומית את מה שנצפה מדי יום. האם שמעת על "הנבואה המגשימה את עצמך"?
אני לא עוזב בלי לומר לך שהמדגם היה מורכב רק מ -24 אנשים, ולכן יקום האוכלוסייה היה מורכב מקבוצה סגורה של ילדים (כיתה למשל) או שהוא לא יכול להיות דבר מייצג. בכל מקרה נראה כי במשך כמה שנים, מומחים מקשרים רמות גבוהות של אימפולסיביות עם בעיות התנהגות, ויכולות להיות אופייניות לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, או לאנשים עם תכונות אישיות אנטי-חברתיות.
הם כן מצליחים להבהיר כי הבעיות הללו הוצגו כבר כמה שנים, ואני רוצה לדעת אם מישהו יכול היה לחשוב על שחרור מעמסים מחוץ לחוץ ובחובות מיותרות תוך התחשבות בגילם של ילדים אלה, מאוחר יותר נתח מחדש את אלה שאנו מתייגים כבעיות התנהגות. אני סקרן לדעת אם לתת לילדים להיות ילדים, ולבטל גורמים סיבתיים, אבחנות אלה עדיין היו מוצגות.
ואני גם סקרנית לדעת אם קבלת הורים תשנה את התנהגות הילדלשם כך, אולי עלינו לאסור את השימוש בתוויות, או לבצע פוזיטיביזציה (למשל 'מתעקש' במקום 'כבד'; 'חסר מנוחה' במקום 'לא פרוע' וכו '...).
