באפריל האחרון פורסם בכתב העת הרפואי הבריטי הבריטי מחקר של המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי בארצות הברית, בראשות רנטה מיכה, בו כימות צריכת השומן העולמית לפי מדינה, גיל ומין בין השנים 2010-2010. מדובר בחקירה שכללה 266 סקרים לאומיים בקרב מבוגרים מ- 113 מדינות (המהווים כ 82 אחוז מאוכלוסיית העולם).
אחת המטרות העיקריות היא להביא את המידע לממשלות המדינות השונות, להשפיע על מדיניות בריאות הציבור ברחבי העולם. לא תמצאו אזכורים לילדים, אבל אני חושב שזה חשוב משתי סיבות: אם יש לנו ילדים חשוב מאוד איך ומה אנחנו אוכלים, כדי להוות דוגמא טובה.
הסיבה השנייה היא שצפוי שעד 2020 כמעט 75 אחוז מקרי המוות והפחתת תוחלת החיים עקב סוג נכות כלשהו, ניתן לייחס למחלות כרוניות בלתי-תקשורתיותכולל סוכרת מסוג 2, השמנת יתר, סרטן, מחלות לב וכלי דם, ... עלייה במחלות אלה צפויה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. בידיעת הגורמים ניתן להימנע מהסיכון.
בין הגורמים המזוהים ביותר הם תזונה וסגנון חיים; והחקירה מזהה סוגים שונים של שומנים שעשויים להשפיע על בריאות הציבור. באופן כללי, נחשב כי תזונה לקויה, שתורמת מעט מבחינת התזונה הגורם היחיד שניתן לשנותו לבריאות לקויה בעולם.
פרסוםולמרות שהמחקר מזהה קשרים רבים בין סוגי שומנים (הסבר בקצרה כאן) בתזונה ומחלת המחלה; אני חושב שעלינו לשמור על האיזון בתזונה, והצורך לשפר את מה שנקרא שומנים שימושיים, כנגד שומנים טרנסיים ורוויים.
עם זאת, נצפתה שלמרות המידע נשמרה צריכתם של שני סוגים אלה של שומן, אם כי למרבה המזל היא הגבירה את הצריכה של רב בלתי רווי (אומגה). הם אוספים נתונים לפי קבוצות גיל ומבדילים בין מינים, מדובר בחקירה מאוד יסודית במטרה לשפר את בריאות הציבור.
על פי התוצאות, בספרד נרשמו צריכה מספקת לכל הצריכה, למעט שומנים רווייםוזה מדאיג מכיוון שהוא עלול להפוך לבעיה אפידמיולוגית.
