שבספרד יש לנו בעיה של השמנה בילדות, אני חושב שכולנו יודעים את זה. הם לא כולם ילדים, הם לא רוב, אבל יש רבים הסובלים מעודף משקל וכן יש כאלה רבים הסובלים מהשמנת יתר, ועוד ועוד. בהתייעצות אני מוצאת פעמים רבות עם ילדים מעל קילוגרמים ולמרות שזה נכון שגנטיקה קשורה לזה, זה נכון גם שהרגלים יכולים לעשות את ההבדל.
"אין מה לעשות, כולם במשפחה הם כאלה", הם אומרים לי לעתים קרובות. ואז אתם שואלים אותם מה הם אוכלים בבית והם לא מריחים את הירקות, הם לא אוכלים סתם פירות, הם שותים יותר מיצים ושתייה קלה מאשר מים, הם מקבלים ארוחות ערב שלא אני (שמונה מתאבנת ילדה עם השמנת יתר אוכלת לפני היום), חטיפי מאפים אימונים ונעלי בית משתמשים בהם כיוון שהם נוחים יותר, אך לא לצורך פעילות גופנית.
השירותים פגענו בקיר כשאנחנו מנסים להסביר לאמהות ולסבתות את זה כל המשפחה עושה את זה לא בסדר. אנו מתנגשים כי נראה שלא אכפת להם יותר מדי מהילד בעודף משקל. לא, זו לא שאלה של דימוי, זה לבריאות. והרבה פעמים אומרים לי ש"הוא כה רזה, הוא נראה חולה. " אבל זה שרואים את הדימוי הזה שאני מביא לך היום: האם עדיין יש מישהו שיכול לחשוב שהקילו הנוסף שווה לבריאות טובה יותר?
אבל בתמונה מופיעות נשים מבוגרות
אני יודע, אותה תמונה לא קיימת מראה לנו גופות של ילדים, ולכן עלינו למשוך מבוגרים כדי לראות את ההבדלים בין פנים גופה של אישה שמנה לבין פנים גופה של אישה עם משקל תקין.
במבט ראשון, כמות השומן שיש לאישה שמנה בולטת. התבונן בכל האזור הצהוב המקיף את השרירים. הכל שומן. הדבר המצחיק הוא שאנו מוצאים אותו גם סביב הלב והכבד. התבונן גם בצורת הגוף והעצמות (ברור ש"אני עצם רחבה "לא מסביר השמנת יתר).
תראו את מסת השריר עכשיו. לשניים יש כמעט אותה כמות של שרירים בהבדל שאחד מהם צריך להזיז גוף שכמעט שוקל פי שניים. זה עושה את המצב הגופני הרבה יותר גרוע, עייפות רבה יותר ועבודה רבה יותר שמתבצעת על ידי המפרקים, שאינם "ניצלים" על ידי מערכת השרירים.
שומן בכבד ובלב
אנשים שמנים רבים מפתחים משקעי שומן בתוך הכבד. כפי שאנו רואים כאן, זהו מצב שיכול לגרום לכך ש -10% מהאנשים האלה יסבלו מסירוזיס כבד. שומן בלב מצביע על כך שיהיו משקעים של שומן שמורידים את גודל כלי הדם, או מה זהה, סיכון מוגבר להתקף לב.
"לא, אם הוא בפארק כל היום"
אני מסביר כיצד לשפר את הרגלי האכילה, אני אומר להם שהכל מתחיל בסופרמרקט, אני מבהיר שכל המשפחה צריכה להשתנות (בשלב זה הורים רבים יוצאים מהאופן, מכיוון שהם, ככל הנראה, התכוונו להמשיך לאכול הכל, השארתי את הילד בדיאטה) ואני אומר להם שהם צריכים להתחיל לחיות חיים פעילים יותר.
"לא, אם הוא נמצא בפארק כל היום ולא מפסיק", הם אומרים לי. ואז, כמובן, אני עונה ש"טוב, אתה רואה שזה לא מספיק. " כי אם מה שהולך לפארק זה להתנדנד, לא משנה כמה מהר הוא לוקח את הנדנדה, הילד לא ירד במשקל. ולא משנה כמה חורים אני עושה בחול.
אורח חיים מושקע הוא גורם סיכון נוסף למחלות מרובות וגורם לכל כך הרבה אנשים לאנרגיה מועטה ומצב בריאותי משופר. הסיבה לכך היא שכשאנחנו רואים מישהו שמתעמל, אנו רואים אותו כאל מישהו שכאילו פלוס, כדי להיות יותר טוב, תרגילים, כשמתברר ש אלה מאיתנו שמתעמלים הם נורמליים, אלה מאיתנו שעושים את מה שגופנו מוכן ומעוצב אליו. אלה שלא זזים שעושים משהו יוצא דופן וזה הם שעושים משהו שלילי, בגלל שהם לא עושים כלום.
זה לא שהתרגיל טוב, זה נורמלי. זה ישיבה, וזה רע. אז לא, הילד השמנמן אינו בריא יותר, הסבתא שקונה נכדים כל יום לנשנש היא חסרת אחריות והמשפחה שלא מתקנת ואשר נותנת דוגמה רעה לילד משחקת עם הבריאות של כולם.
אבל זה לא הכי גרוע, הכי גרוע אדישות. ראו שלילד יש קילוגרמים מיותרים בגיל 5 שנים ושבע שוב שוקלים אותו ורואים שבאופן יחסי, עדיין נשאר להם יותר, ושכל חודש שעובר הדבר נהיה יותר רציני והם ממשיכים להאמין ש" מה שלא יגידו, זה בא ממשפחה. " זה הגרוע ביותר.
