בלוגרי אימהות: פריז מבקרת אותנו, מהבלוג יומן ההריון ואמהותי

כידוע, לרגל יום האם רצינו להזמין את הבלוגרים המשפיעים ביותר ברשת ל"ביתנו "לכבד אותם, ודרכם לכל האימהות. בכל יום יש לנו ראיון וזה האחרון בסדרה.

היום פריז מבקרת אותנו, מהבלוג יומן ההריון ואמהותישאליו רצינו להיגמל היום את כס האורח המיוחד ביום האם. היא חיה רגע קשה בחייה, שעומד בפניה בחיוך: היא עוברת סרטן שד. יש לו יחס ראוי להערכה למחלה, חיובי תמיד, וזכה לתמיכה רבה משאר בלוגרי האמא שמספקים לו מילים של אהבה והכלה בכל יום.

יש לה בת, מריה, המכונה "הנסיכה הקטנה שלי", בת קצת יותר משלוש וחצי, והיא צלמת לתינוקות, הריונות וכל מה שקשור למשפחה. הוא נפרד מאב בתו לאחר 16 שנות נישואים ו 23 בסך הכל, כלומר. הם החליטו לסיים את דרכם יחד, אבל כמו שיש ילדים מעורבים, המצב לא אידילי כמו שמתיימר להיות, הם נמצאים בו. יש לה גם כלב (האסקי סיבירי) שנמצאת איתה 14 שנה, ולמרות שהיא גרמה להם קצת להפחיד מאחרת, עדיין יש לה חבל זמן מה.

במקום להסתגר ולהצטער על מחלתו, פריז החליטה להיפתח ולשתף בחוויותיו דרך הבלוג. מצב הרוח שהוא מקבל מחסידיו, ואהבת ילדתו הקטנה, נותנים לו כוח כל יום להתמודד עם סרטן. בכל פעם שמחלה או טיפול נותנים לו הפסקה, הוא מוסח על ידי העבודה, פעילות שהוא עושה כעת בצורה מסוימת. הוא אומר שאם אין לו כוח להחזיק את המצלמה, הוא תמיד יכול להמשיך לעבוד על המחשב באמצעות עריכה או ריטוש. זו היחס שיש לו.

נכיר את פריז באופן יסודי יותר מכיוון שהיא באמת אישה מקסימה ואמיצה, כזו שהייתה רוצה שיהיה לה חברה כחיים לכל החיים, גם אם היא וירטואלית.

איך נולד הבלוג?

הבלוג של יומן ההריון והאימהות שלי הוא נולד אחרי עוד בלוג קצת כאוטי, בו הסביר קצת מהכל והרבה כלום, חוץ מזה לא הייתי ברגע טוב בחיי וזה היה הרבה כאוס. זה הוביל אותי לעוד מצחיק מאוד, ומעט שנוי במחלוקת, בו דיברנו בלי זוג מערכות יחסים, סקס וכל הדברים שקשורים, היה קוקטייל של חוויות שונות עם נגיעה של הומור שחור. היה בו זרם גדול של קהלים, אך כיום הוא כבר לא קיים מסיבות שונות. ולבסוף זה הוביל אותי ליולדות.

חשבתי שכשם שכתבתי על דברים מסוימים, אוכל להקדיש מרחב לשלב הנפלא ביותר בחיי, להריון המופלא שלי ולאימהות שלי, מאבק בו ביליתי שנים עד שקיבלתי אותו, כמו גם הוכרז בבלוג שלי ... הם ראויים למרחב הזה .

מה הוביל אותך לפתוח בלוג?

זה הביא אותי לשמחת הידיעה על הידיעה על ההיריון "הצפוי", אך המבוקש ביותר שלי, כאשר כמעט עמדתי לזרוק את המגבת, לפחות לזמן מה להחזיר לעצמי את מושכות חיי. ואז ידעתי שמשהו שנראה בלתי אפשרי בהחלט לא, הייתי בהריון, ולמרות הפרוגנוזה הרעה להתקדם בהצלחה הייתי מאוד מאוד מאוד מאושרת. הצלחתי, זה היה השכר הטוב ביותר שלי על שנים כה קשות שחיו בעבר.

"אין לי ספק בקרב הזה שאנצח, אבל זה נכון שמשהו ישתנה בך."

מה תרם לך הבלוג?

הבלוג נתן לי הכל, לא רק את שלי, אלא גם לקרוא את אלה של אחרים. אבל זה הביא לי, מעל הכל, רגעים טובים מאוד, הרבה צחוקים, אנקדוטות ובעיקר, זה הוביל אותי לפגוש אנשים נפלאים הפזורים ברחבי העולם, זה גרם לי להאמין בטוב לבם של אנשים וכשמישהו מאמין שהם לבד פתאום אתה מבין שלא, שהעולם נפלא ויש אנשים שמשגיחים עליך.

כיום יש לי מערכות יחסים יותר ויותר טובות עם אנשים שפגשתי דרך הבלוגוספירה מאשר עם אנשים בחיי 1.0, ואני יותר מאשר להקליד בפייסבוק או בטוויטר לפני שאני מרימה טלפון ומתקשרת למישהו, אמי אומרת ש אני מבלה את היום בשיחות עם כולם חוץ ממנה, אני אומר לה להכניס WhatsApp.

להיות אמא זה היה קרב קשה עבורך שניצחת. עכשיו סרטן השד הוא זה שמאבק אתכם. מה שינית כאמא מאז שחלת בסרטן?

כן, נראה שאני עוברת מקרב לקרב, אבל אם כי אין לי ספק שאצליח גם, זה נכון שמשהו משתנה בך. מלכתחילה אתה מעריך את הדברים הקטנים ואת הרגעים הקטנים, ואתה חי הכל בעוצמה רבה יותר, אני מניח שעם הפחד שיום אחד זה ייגמר, וזה הדבר הראשון שאתה חושב כשאתה מקבל את הבשורה שיש לך סרטן, הכל כאוס ו מאוד מפחיד ואז כולם לוקחים את זה כמו שהם יכולים, ובמקרה שלי אני חי את זה בצורה אופטימית, בשמחה וכמעט באופן טבעי.

אני אומרת לבת שלי מה קורה לי, היא לא מבינה מה זה סרטן אבל היא כן מבינה מה זה להיות קצת חולה, היא ראתה אותי בוכה בהזדמנות אחת ומה שהיא כן רואה אותי זה לחייך כל יום. אבל מה שגרוע לי הוא שלא הייתי מסוגל לשחק 100% איתה ברגעים הכי גרועים שלי של כימותרפיה, לא להיות מסוגל לצאת איתה לשחק כל יום או פשוט לצפות בה משחקת בלי להיות מסוגל להשתתף מהמיטה או ספה אני חושב שעכשיו אני אמא יותר מתירנית, וכשהכל נגמר ואני שוב 100%, אני בטוח שהרבה דברים ימשיכו להשתנות.

מה הרגע ביום שאתה הכי נהנה עם הבת שלך?

הרגע שאני הכי נהנה עם הבת שלי זה הכל לפני השינה, זה רגע הרגיעה, היא רגועה וגם אני. אנחנו לא ממהרים, בזמן שאני הולכת לישון אנחנו מדברים על דברים שעשינו במהלך היום, אנחנו צוחקים זמן מה ברגע שלנו בלבד, היא מספרת לי סודות, אומרת לי כמה היא אוהבת אותי, מחבקת אותי ו הוא אוכל בנשיקות וגם אני, בוחר סיפור, היא מלבישת אותה והיא גורמת לה לראות שהיא נרדמת בזמן שאני קוראת אותה ... אז כל יום.

מה תהיה המתנה הכי טובה שלך ליום האם?

המתנה הטובה ביותר ליום האם היא להגיע למועד הזה ולשתף אותו עם בתי, פשוט. ותני לרבים נוספים לבוא ...

אנו מודים לפריס ואנחנו מנצלים את ההזדמנות להודות לכל האמהות הבלוגריות שהסכימו באהבה כזו לתת לנו ראיון. זה היה מותרות אמיתיות שיש אורחים בבלוג. יום האם שמח לכולם!