זה שומע את המילה "פסיכיאטר" ואת ראשי התיבות "ארה"ב". ואני חוטף אווזות. אתם תחשבו שזה העניין שלי, אבל יש לי את הסיבות שלי. בשנה שעברה הם החליטו לכלול את התפרצויות הזעם של הילדים, אלה הסובלים ברוב המוחלט, במסגרת מדריך DSM לפסיכיאטריה כהפרעה התנהגותית.
הודות להפרעות ותסמונות רבות אחרות, ה- CDC (המרכז לבקרת מחלות) הפיק דוח חסר פניות לכמת הפרעות נפשיות של ילדים, מתוך ראיה כי לאחד מכל חמישה ילדים יש הפרעה בבריאות הנפש. כעת ככל הנראה מספר זה יגדל מכיוון שפסיכיאטרים ופסיכולוגים הם כבר מתארים את ה- TCL, הפרעת התנהגות חדשה שיכולה להיחשב לבן דוד של הפרעות קשב וריכוז (הפרעת קשב וריכוז).
TCL, הפרעה אחרת?
בטח יותר מאדם יחשוב: "הפרעה אחרת?". כבר אני חושב כך. אם בספרד מעריכים כי 5% מהילדים והצעירים סובלים מהפרעות קשב וריכוז ובארה"ב זה 10%, אם אתה צריך להוסיף הפרעות התנהגות, הפרעות במצב הרוח והחרדה, הפרעות בספקטרום האוטיזם ותסמונת טורט, כמו שתגיד לי כמה ילדים נותרו שניתן להיחשב לבריאים פסיכולוגית.
במובן הזה אני תמיד מסביר את אותו הדבר. כילד, בכיתה שלי היינו 40 ילדים. על פי הנתונים, בין 2 ל- 4 היו הפרעות קשב וריכוז, בין 1 ל -2 היו הפרעות התנהגות, 1 סבלתי מחרדה ו -1 בשני שיעורי אוטיזם (אם כי זה כנראה לא הלך לבית הספר שלנו, או כן). וזה רק בכיתה שלי, כי בכיתה הבאה אותו דבר קרה להם, ובכיתה הבאה אותו דבר. האם אין הרבה ילדים הסובלים מבעיות?
כן, אבל עכשיו הם יהיו אפילו יותר בגלל שה- זמן קוגניטיבי איטי (TCL), שקבוצה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים טוענים כי זיהתה, שהתסמינים שלהם מנוגדים להפרעות קשב וריכוז. במקום להיות ילדים היפראקטיביים, לא מסוגלים להתרכז בשום דבר מכיוון שהם עוברים מפעילות אחת לאחרת ללא הפסקה, ילדים עם TCL הם כאלה פסיבי, חולמים, שוכח, ביישן והיפו-אקטיבי. התוצאות האקדמיות שלהם מושפעות ממצב זה והיא נחשבת לנובעת מכך שהם מעבדים את המידע לאט יותר.
זה עדיין לא ב- DSM, אבל הכל יפעל
לעת עתה לא כלול ב- DSM, שהוא מדריך האבחנות של פסיכיאטרים, משהו כמו ספר השומן של פטטה, שבו כל המחלות הפסיכיאטריות נמצאות, שנויות מאוד במחלוקת מכיוון שהן חסרות בסיסים מדעיים. כדי לתת שתי דוגמאות, לפני שנתיים נחשבו להתקפי זעם לילדים כרגילים ומאז שנה שעברה הם חלק מהמדריך (לילדים של Ergo עם התקפי זעם יש לעיתים קרובות בעיה לטפל בהם) ולהפך, הומוסקסואליות הייתה חלק מהמדריך עד שב 1986 החליטה לחזור בו. בשנת 1985, אם היית הומו, הייתה לך בעיה פסיכיאטרית. השנה הבאה כבר לא.
מבחינתי זה עדיין לא חלק מ- DSM, אבל קבוצה צומחת של פסיכיאטרים ופסיכולוגים מנסים להשיג את זיהוי TCL כהפרעהמכיוון שכך ניתן להקים טיפול פרמקולוגי לילדים אלו.
מכיוון שלילדים רבים יש ליקוי קשב, אך לא היפראקטיביות, יתכן שבין 30% ל- 50% מהילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים למעשה מ- TCL. לאלו יתווספו כל אותם ילדים ללא אבחנה, אך עם בעיות, העשויות להתאים לתיאור החדש של ההפרעה.
כדי לגרום להפרעה החדשה להתחיל להיות ידועה ומוערכת, המגזין כתב העת לפסיכולוגיה לא תקינה של ילדים, שהוקדש בחודש ינואר לא פחות מאשר 136 עמודים למאמרים שונים שדיברו עליה. אתה יכול לראות את זה כאן, וה- TCL, באנגלית, ידוע בשם טמפו קוגניטיבי נרפה.
בזכות TCL, ילדים יותר תרופות
בארצות הברית ישנם בסך הכל 6 מיליון ילדים הנוטלים תרופות כדי לשלוט בהפרעות קשב וריכוז שלהם. רק עם דמות זו צריכים פניהם להתבייש. אני חוזר ואומר: 6 מיליון ילדים נוטלים תרופות נגד הפרעות קשב וריכוז. האם זה באמת הפרעה שנולדת איתה? מכיוון שאנו עומדים בפני אחת המכות העולם הגרועות בהיסטוריה ... ובכן, לא, שתוק, שהמזיקים מבוססים על מחלות הפזורות. ובכן, אנו עומדים בפני אחת המוטציות הגנטיות הגדולות בהיסטוריה. מחלה או הפרעה הגורמים לבעיות קשב ופעילות יתר של אחד מכל 10 ילדים אמריקאים, וכי בספרד היא 1 מכל 20, זה מה רציני מספיק שכולנו צריכים לתהות מה קורה כאן.
או שאנחנו ממציאים את זה, או שמאבחנים אותו יתר על המידה, או שיצרנו עולם, חברה, בה ילדים מפענחים אותנו מחדש. האם חברה בה אבות ואמהות עובדים, אינה זקוקה למנוחה וצורכת פנאי ולהיות מגבילה מדי? יש להם מעט זמן לילדיםאילו בסופו של דבר לא מתאימים לשום מקום? האם אין חברה שבה אין לילדים מקום לשרוף אנרגיה ולתת לדמיונם לעוף? כי כשהיינו קטנים היינו יכולים להיות כל היום ברחוב, אבל לא עכשיו, היו לנו שטחים ירוקים, אבל לא עכשיו, הלכנו עם ההורים שלנו להר, אבל לא עכשיו, ו שינינו את המשחקים עם חברים לטאבלט ולקונסולהמלבד הכף, הסיר והחטיפים למזון מעובד ומהיר, "אין זמן לבשל".
הם אומרים שבזכות TCL, מכיוון שמתגלה הפרעה זו, כשני מיליון ילדים אמריקנים נוספים יוכלו ליטול תרופות כדי לעזור להפרעה שלהם. יאללה, שבין אלו שלוקחים את זה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ואלה שייקחו את זה ל TCL, 8 מיליון ילדים ייקחו תרופה שמטרתה לשנות התנהגויות.
שאני לא אומר שהפרעות קשב וריכוז לא קיימות, אני מודע לכך שיש ילדים שבאמת לא מסוגלים להישאר זמן מה עם פעילות ואני משוכנע שיש להם איזושהי בעיה נוירולוגית הגורמת להם לאותה התנהגות, בעיה איתם הם נולדו (התקשר ל- ADHD או התקשר לכל דבר). משם להאמין כי 8 מיליון ילדים, רק בארצות הברית הם זקוקים לתרופות מכיוון שנולדו עם בעיה נוירולוגית העולמית, או שמש. בלתי אפשרי. אני לא שותה את זה. אף אחד לא צריך לבלוע את זה.
יתרה מזאת, מספיק לי לדעת שרוסל ברקליאל, מהמאבקים ביותר להכיר TCL כהפרעה, קיבלה בין 2009 ל -2012 לא פחות מ 118 אלף דולר מחברת התרופות אלי לילי, האחראי לאחת התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, שכבר לומדות (לפני שיידעו אם ה- TCL יהיה חלק, סוף סוף של ה- DSM) אם ניתן להשתמש באותן תרופות לילדים הסובלים מההפרעה החדשה.
כשחזרתי לכיתתי המונה 40 תלמידים, אני זוכר שהיה יותר מאחד שהתקשה ללמוד יותר מהאחרים. מכל סיבה שהיא היו זקוקים לאיזה הסבר נוסף, קצת יותר זמן או קצת חיזוק. כולנו ראינו אותם כילדים נורמליים שפשוט היו זקוקים לעזרה קצת יותר וזה הגיע מהמורים או לפעמים מאיתנו, חבריהם לכיתה. ואז, כשמדובר בהתייחסות לאחרים, זה תלוי, חלקם היו יותר ביישנים ואחרים פחות.
הוזה היינו נשארים עד אז אם מישהו היה אומר לנו שיש להם תסמונת בשם TCL ושהם צריכים לקחת תרופות כדי להיות כמו האחרים. הוזה איך אני עכשיו, כשאני רואה שהפתרון לחברה החולה שיצרנו עבור ילדינו לא פותר במקרה את הבעיות שנמצאות בשורש, אלא מתחשב בכך שהם אלה שיש להם בעיה, בגלל שהם לא מסוגלים להסתגל ל היא האם איננו רואים זאת הם הילדים, היחידים שנותרו עם חבלים?
