אותם הורים שמעדיפים להאכיל בקבוקים כדי להשתתף בטיפול בילדיהם

השארנו עשרות שנים אחרי סגנון של טיפול בילדים בו אמהות נאלצו לטפל בילדים כמעט אך ורק בזמן שההורים התמסרו להביא כסף הביתה ואז לנוח.

עכשיו ההורים מסתבכים הרבה יותר, ויש אגדה שאומרת שיש אבא שכבר לא עוזר בבית, אלא פעיל כמו האם. הבעיה היא שיש הורים שמתעסקים בטיפול בילדיהם בצורה לא נכונה. ההורים האלה הם אלה הם מעדיפים להאכיל בקבוקים כדי להרגיש שהם משתתפים בטיפול בילדיהם.

כאשר האב נכנס להחליט

לא שמעתי את זה הרבה פעמים, אבל פעם אחת. אני רואה ילוד ששותה חלב מלאכותי והוריו מסבירים לי שהם החליטו לעשות זאת מכיוון שהאב יכול גם לתת לו בקבוק, מאחר התרגשתי וכך הוא הרגיש חלק מהטיפול.

אני מבין שלגבי ההורים, עבורנו, חשוב גם לטפל בילדים שלנו ולהרגיש מועילים. עם זאת, ראו שיש דברים שאנחנו יכולים לעשות איתם, ולכו לבחור את אחד שצריך להיות בתחתית הרשימה.

ההחלטה להניק תינוק, או להניק, צריכה להיות של האם ותינוקה. ותראה, אם אתה רוצה שנשים את האבא, אבל רק אם הוא יגיד את החזה הטוב יותר הזה. אם לא, ההצבעה שלך לא שווה את זה. ואם נגיע להצביע, אולי עלינו להקשיב גם להצבעה של התינוק, שאנחנו יודעים שכן או כן שזה "אני רוצה ציצי", כי הנהנה הגדול ביותר או המושפע ביותר מההחלטה מתברר שהוא הוא זה שלא נשאר. בחר

גיבורת האב

באיזשהו הזדמנות קראתי נשים שמסבירות (זה מה שהן צריכות לקרוא פורומים, פייסבוק ודברים כאלה) שבעליהן מתלוננים כי עם כל כך הרבה שד, כל כך הרבה חום אימהי וכל כך הרבה קשר התינוק רק יאהב אותם.

אני יכול להבין את הדאגה הזו, אבל אני לא משתף אותה בכלל ושאני אבא. בואו נגיד את זה, כשמדברים רע ובקרוב, "אם רצית שאצטרך אותך בלידה, שתעבור לידה וילדתי."

אך מכיוון שאין זו תוכנית לדבר כך עם הורה כלשהו, ​​הדבר ההגיוני ביותר הוא להסביר דברים כמו שהם: תינוקות נולדים מכירים את אמא, לדעת איך יש לו טעם, איך זה מריח, איך זה נשמע כשמדבר וכאשר זה נראה בלידה, איך זה. היא המטפלת העיקרית שלה, וכשהיא מתחילה להניק ולהחזיק אותה, הקשר ביניהם מתחזק, משהו שצריך לקרות כך שלתינוק תמיד יהיה מישהו שיטפל בה, מישהו להתייחסות ראשונה.

מכיוון שהתינוק אינו יודע אם אמו נשואה, רווקה, "הצטערה" או גרושה, לא אכפת לו יותר מדי מי שם את הזרע, והם לא מכירים בנו כמטפלים, לפחות טוב בהתחלה.

אך מכיוון שהם לא טיפשים והם יצורים חברתיים, אם הם נאכלים ובנוחות, אין להם שום בעיה להיות בזרועותינו, להקשיב לרעשים שלנו, למילים שלנו, לקבל את הליטופים והנשיקות שלנו ולהתחיל לדעת ולאהוב.

יאללה, תמיד יהיו זמנים שהם זקוקים לאמא יותר מאבא (כשהם בוכים), אבל תמיד יהיו זמנים שיהיו נהדרים איתנו. בהתחלה זה כך, אין צורך לחלק את התינוק לפי זמן, חצי שעה אתה וחצי שעה לי. זו יותר שאלה מה אתה זקוק בכל רגע ורגע, מצידנו, לדעת לנצל את הרגעים שבהם נוכל ליצור איתם את הקישור, ויש הרבה מאוד רגעים כאלה, בלי שנצטרך לקחת בקבוק.

אבל כך האם נחה

כן, אני יודע, אם אתה אומר את זה עד ה- AEP במדריך לטיפול בילדים שפרסמת לפני כמה שנים:

הבקבוק הוא כלי עזר שיכול להועיל לאם ולעזור לה לנוח, במיוחד בימים הראשונים שלאחר הלידה.

אבל לא. זה לא אמור להיות ככה. אם ילד צריך לקחת בקבוק מכל סיבה שהיא, האידיאל הוא שהיא עדיין האם שנותנת את הבקבוק, ככל האפשר. הקישור קיים וצריך לחזק אותו. הילד זקוק למגע הזה, לריח הידוע הזה, לאותה תחושה נינוחה כשמדובר באכילה, וזו הסיבה שמומלץ לאם לעשות זאת, אפילו לפתוח את החולצה, להרים את החולצה או לעשות את מה שצריך לתינוק. אותו מגע עור לעור עם אמא, עדיין לוקח בקבוק.

כשזה נגמר, אז בוא, זה הזמן שלנו. אנחנו לוקחים את התינוק ומובילים אותו להתלבל, אנחנו מטלטלים אותו לישון ואנחנו שרים שיר ערש, או אם אתה רוצה שיר מה"רולינג ", או מהביטלס, או אם אתה אוהב את הרוק הספרדי של פיטו, פלטרו o גאות ושפל (נסו להימנע מכל מחיר של ג'סטין ביבר, הם מייצרים סיוטים). ונשארנו אתו, הלכנו איתו, עד שהתיישבנו על הספה איתו בזרועותינו, וניצלנו את הרגע ההוא להביט בו, להקשיב לו, להרגיש אותו. כשהוא מתבונן בעיניו העצומות זזות, מקשיב לנשימתו, מתמקד בשערו הרך אך המבולגן, בקושי מסוגל לבצע פקודה או לאחר שסורק, על אותם ציפורניים שנראות מוטבעות בתוך האצבעות, שגורמות לנו לפקפק אם יום אחד באמת הם ייצאו ובסופו של דבר בתוך את כל אותם הדברים שאנחנו יכולים לראות בתינוק וגורמים לנו לאהוב אותו יותר מדי יום.

כלומר להשתתף בטיפולו, שכשאנחנו מריחים קקי מחליפים את החיתול שלו, שכשמנגן, תנו לו אמבטיה, זאת וכשמתחשק לנו לשחק איתו, זה ולצלם יחד עושה את הליצן, כך שאמא צוחקת זמן מה , וזה להבין כמה קשה יכול להלביש אותו, עם כל כך הרבה שכבות של בגדים צרים כל כך, שזו, גם לעשות דברים בביתמכיוון שלמרות שזה אולי לא נראה ככה, כשאתה מנקה את המטבח ומרים את הכלים אתה מממש כאב ובן זוג גם כן.

או שחשבת שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות למען בנך זה לתת בקבוק לזמן מה?

וידאו: הילד המועדף! (מאי 2024).