אם היינו עושים טיול אחורה בזמן לתקופות קודמות, או אם פשוט היינו עושים טיול למדינות אחרות, היינו מבינים זאת לישון עם התינוק זה אחד הדברים שנעשו מאז ומתמיד ונעשים במקומות רבים.
שתמיד זה נעשה לא צריך להיות סימן לכך שהוא מצליח, כי כולנו יודעים על דברים שנעשו "כל חייו" ועכשיו עדיף לא לחזור, עם זאת, לקולצ'ו עם התינוק יש יותר ויכוחים בעד. את זה וביניהם העובדה ש שינה משותפת משפרת את הקשר עם התינוק.
מה הקשר שיש לי כדי לשפר? אני כבר מעריצה אותו
כך שאין אי הבנות, העובדה שישן בנפרד אינה חייבת להיות שיש קשר או יהיה קשר רע בין התינוק להוריו. במקום זאת, מדובר בקשר בין קשרים יותר, אם אפשר, לנצל את הלילות כדי להמשיך לבלות עם בננו ולגרום לו לעבוד בצורה מקסימאלית שאומרת ש המגע עושה אהבה.
זמן שיתוף, גם בלילה
חלקכם אולי תוהים ... אבל לאילו קשרים הולכים להצטרף, אם אתם ישנים? אליו אני מגיב: "אותם אלה שמצטרפים כשזוג מתחיל לישון יחד". תאר לעצמך שעכשיו אמרתי לך שאשתי ואני ישנים זה מזה חודשים. תשאלו אותי למה. אתם תחשבו שאנחנו לא מסתדרים, שהיחסים בינינו עוברים איזושהי בליטה, שהאהבה פינה את מקומה למנהג ושהרצון להיות יחד בכל עת פינה את מקומם לנוחות, ל”אנחנו ישנים בנפרד כי אנחנו נחים יותר טוב ” .
ובכן, משהו דומה קורה אצל ילדים. חלוקת הלילה איננה רק שינהכי אם לא, כמו שאומר, הזוגות היו ישנים זה מזה כדי לא להיאלץ למשוך את השמיכה מכיוון שהיא לקחה אותה מכם או שלא תצטרך להסתיים בפינה כי היא אוהבת לישון באלכסון.
אנחנו ששכבנו עם ילדינו יודעים זאת היטב. פקח את עיניך וראה אותן לצידך, נשימתן מועברת לשינה ומנוחה, כאשר פניהן נינוחות, שפתיהן נפרדות, ידיהם הקטנות נוגעות בך וגופן קטן בתוך אותם פיג'מות מצחיקות וקטנטנות זה משהו ש אף אב לא צריך לפספס.
הם לא עושים כלום, רק ישנים, ולכל היותר, מחפשים קשר כדי לא להרגיש לבד (וזה לא מעט, עין). אבל אתה, שיש לך אותם לצידך, מתבונן בהם בזמן שאתה חושב שהם יפים, יודע שהם ישנים בשלווה כי הם מודעים לכך שאתה שם לצידם, מגן עליהם, אתה מתאהב כל יום עוד קצת מהם.
והרגעים הקטנים האלה, אותם "אבל אימא שלי, איזה דבר קטן" ואלו הסופרים את הרצון לתת להם קרמל סופר גורמים לך לאהוב אותם יותר, שיש לך יותר איתם, שעד היום יש לך קצת יותר סבלנות איתם, שהם תן את החיבוקים האלה ששמרת בלילה כל עוד אתה לידך ער וכי באופן כללי, להסתדר טוב יותר, להרגיש טוב יותר והכל נוזל יותר.
המגע מייצר אהבה, אהבה מקדמת תקשורת, תקשורת מייצרת אמון, אמון משפר מערכת יחסים וככל שמערכת יחסים טובה יותר, כך החיכוך בין אנשים גדול יותר. וזה תקף גם לילדים שלנו. ככל שנבלה איתם יותר זמן, אפילו בלילה, כך נסתדר באופן טוב יותר ויהיה דו קיום טוב יותר.
אני עדיין לא מבין איך יש הורים שמתגעגעים לרגעי הלילה ההם. והחלק הגרוע ביותר הוא, ברגע שהם אבדו, הם לעולם לא יהיו להם.
