כשהפכתי לאמא בפעם הראשונה, לפני עשר שנים, לא שמעתי את רוב המונחים והמושגים שאנו שוקלים כיום הקשורים להורות. לא ידעתי איזו אמא אהיה, וגם לא הייתי בטוח כיצד לחנך את בני: "אני אראה את זה ככל שהוא יגדל", הוא אמר לי.
עם הזמן ידעתי שדרך הגידול שלי נכנסה לזרם המכונה "חינוך מכבד", המבוסס על אהבה, התקשרות וכבוד לצרכי הילד. עם בואם של שני ילדיי האחרים, ההורות והחינוך הפכו מורכבים יותר, ובשלי חפש שיטות להתרבות איתנה ואהבה, גירוש צעקות ושיטות סמכותיות, נתקלתי במשמעת חיובית; המגדלור שמנחה אותנו היום בבית.
כך התחלתי את דרכה של דיספלינה חיובית
למרות שכשילדי הראשון נולד רציתי לחנך אותך בצורה לא סמכותית-בלי להכניס עונשים, איומים, צעקות או סחטנות- אני מכיר בכך שלא ידעתי כל כך טוב לעשות זאת, כי בסביבתי הקרובה לא היו זוגות עם ילדים שיתמכו בי, והרוב המכריע של האנשים בני דורנו קיבלו סוג של חינוך המבוסס על סמכותיות.
אז אני ובעלי עשינו ככל שיכולנו או האמנו, קראנו את כל מה שנפל בידינו כיצד לגדל ילדים מאושרים וללמוד עם בננו באהבה ובכבוד כעמודי יסוד.
ראו את הפוסט הזה באינסטגרםפרסום משותף של Maternity ✨Silvia (@silviadj) ב- 5 במאי 2019 בשעה 1:02 PDT
אבל עם בואם של שני הקטנים האחרים שלי, במיוחד בעקבות בואם של השלישי, קצב החיים שהיה לנו עד אז נעשה מורכב יותר. הבלאגן של היום ליום, הרצון להגיע לכל דבר, והתחושה המתסכלת של לרצות לדאוג לכולם באופן שווה בלי להשיג את זה, בסופו של דבר הובילו לסחרור של חרדה, דחיפות, ולפעמים אפילו צרחות.
מעניין, מה ששנאתי תמיד התגנב לפתע למשפחתנו, והיו אפילו זמנים שבהם האמנתי בטעות שעונש בזמן או תגמול יפתור את הבעיה שאולי הייתה לנו באותו הרגע.
אצל תינוקות ועוד ארבע "R": ההשלכות השליליות של עונש אצל ילדיםאבל היה דפוס שחזר על עצמו בכל לילה כששכבתי לישון. וזה על ידי סקירה נפשית של היום שלי, הרגשתי מוצפת, עצובה וכואבת על כך שלא ידעתי כיצד לנהוג אחרת. באיזו שעה ולמה השתנתה דרכי לחנך את ילדי? תהיתי
ראו את הפוסט הזה באינסטגרםפרסום משותף של יולדות ✨Silvia (@silviadj) בתאריך 7 במאי 2017 בשעה 1:30 PDT
ובחיפושי אחר פתרונות "לחזור למקורותיי" ו להחזיר את הכבוד הזה לחינוך שהגיעו גם לילדים וגם לבעלי ואני, באתי במגע עם משמעת חיובית, והרגשתי נדהם לחלוטין לכוד מהפילוסופיה שלו.
בזכות המשמעת החיובית התחלתי להבין רבים מהדברים שקורים בביתי, מדוע הילדים שלי נהגו לפעמים כמו שהם נהגו ואילו רגשות הוסתרו מאחורי תגובה שעד אותו רגע לא ידעתי לפרש.לאט לאט טרפתי ספרים ומאמרים בנושא משמעת חיובית, ואפילו החלטתי להשתתף בסדנאות תיאורטיות-מעשיות שהעמיקו מעט יותר את השיטה. אך רק לאחר שהוסמכתי כמחנכת משפחתית, כאשר יצא לי להטמיע באמת את גודל השינוי שהיה עלי לעשות בחיי.
ומאז אני לא יכול להפסיק ממליץ על כך לכל המשפחות המחפשות שינוי בחינוך ילדיהם. מכיוון שילדים הם ההווה והעתיד, ובידינו היא האחריות החשובה לגרום להם לגדול אהובים, בטוחים, בטוחים, מכובדים ועצמאיים.
מהי משמעת חיובית?
הדיספלינה החיובית מקורה בשנות העשרים, ברעיונותיהם של פסיכיאטר הילד אלפרד אדלר ועמיתו דריקוס. עם זאת, רק בשנות השמונים, עם ג'יין נלסן ולין לוט, החלה מתודולוגיה זו להוציא לפועל ולוודא את היתרונות שלה בחינוך.
כשאני מגדיר את הנטייה החיובית, הייתי אומר שזה א פילוסופיה חינוכית שאינה משפילהלא לילד ולא למבוגר וזה מהמר על מערכות יחסים המבוססות על אמפתיה וכבוד הדדי, אחריות אישית וכישורי פיתרון בעיות.
אצל תינוקות ועוד בקבוק הרוגע: מה זה ואיך זה יכול לעזור לילדים להתגבר על התקפי הזעם שלהםכדי לחנך באמצעות משמעת חיובית עלינו תחילה "להתחבר" לילד; הבינו מדוע הוא מתנהג כפי שהוא נוהג ומה הוא מחפש מאיתנו בהתנהגות מסוימת. ברגע שנבהיר את הנקודה הזו, יהיה קל יותר לעבוד איתו, כי כשיש חיבור, אמפתיה וכבוד קל יותר להתמקד במציאת פתרונות לבעיה.
ודווקא "ההתמקדות בפתרונות" אני הכי אוהבת בשיטה זו, יחד עם הדמיית השגיאה כדרך מצוינת ללמוד. כי כולנו עושים טעויות, אבל ללמוד מההשלכות של מעשינו אין ספק שזה חיובי יותר מאשר הדגשת טעויות והשפלתם.
בקיצור, דרכו של המשמעת החיובית פתחה עבורי עולם פנטסטי בחינוך ילדי שאני מתחיל לבטא. הייתי משקר אם הייתי אומר שהשינוי הוא קל ומהיר, כי התוצאות המבוקשות בחינוך מסוג זה מבוססות על הטווח הארוך, אבל זו חוויה מאוד מתגמלת ומלאת תקווה.
וזה שהבנה כיצד מוחו של הילד פועל כדי להתחבר אליו ולקיים יחד את הרפתקאת ההורות היא חיונית לבניית דרך מכבדת, תקיפה ואוהבת לכולם.
