היום הוא יום הסבים והסבתותומפיכס ומאס אנחנו רוצים לחלוק להם מחווה ראויה. התפקיד שסבא וסבתא ממלאות במשפחות ספרדיות רבות בתקופות אלה אין עוררין, שכן במקרים רבים הם הפכו לציר התמיכה הכלכלית.
אך עליהם להיות מסוגלים להיות חלק מהקבוצה המשפחתית (וללא קשר לקרבה גיאוגרפית) על סמך האפשרויות האמיתיות שלהם. זאת אומרת מבלי שהעומס יהיה מוגזם, גם לא מבחינת העזרה לטפל בילדים, ומסיבה זו אנו רוצים לזכור את העצה לא להעמיס עליהם. מכיוון שלמשפחות גרעיניות, החוויה שהסבים והסבתות יכולים להעביר אמורה להספיק, וזה לרוב הולך לאבד כשהם מוטלים על אחריות מוגזמת. לכן, בואו נקבל כי סבא וסבתא שלנו יכולים לפעמים גם לסרב לטפל בילדים (למשל, כך שהורים יכולים לצאת לארוחת ערב), מבלי להידרדר במערכת היחסים.
כיום הם הגיבורים ולמרות שילדינו צריכים תמיד לזכור אותם, אנו נגיד להם שהזקנים אוהבים שיזכירו להם, ונעודד אותנו לבקר בהם או להתקשר אליהם טלפונית
ואם נדבר על אותם סבים וסבתות שתומכים בהורים בכך שהם מקלים על התארגנות משפחתית, עלינו גם להצביע על כך ההתעללות הפסיכולוגית בה רבים נתונים. ישנם מקרים בהם הורים מתנים ביקורים אצל הנכדים בתשלום כספי, מעשה שאינו מוצדק כלל אם חסר לנו הכסף או לא.
לא פחות רציני כי זקנינו נשללים מחיבוק ומרגישות את חמימותם של הילדים, כאשר מדובר בפרידות או גירושים, עם משמורת תוצאה לטובת הורה. יש מעט מקרים בהם הסבים והצדדים האחרים הולכים לרקע וכל סוג של מערכת יחסים עם הנכדים הוא בלתי אפשרי.
אנחנו רוצים לזוז שוב ברכותינו לסבים וסבתות, ולאפשר לילדים תמיד לזכור אותם (גם כשהם כבר נפטרו), מכיוון שזו דרך להכיר את שורשיהם ולהרגיש חלק מסיפור.
