זו לא הפעם הראשונה שדיברנו על חשיבותם של ילדים ישנים טוב, ואנחנו אפילו הצהענו מהדפים שלנו כמה נחוץ לילדים לרכוש הרגלים בהקשר זה.
כיום יש לנו סיבה אחת נוספת להתעקש על הנושא, מכיוון שד"ר אינס וילהלם, מאוניברסיטת טובינגן (בארץ וירטנברג הגרמנית), קובע כי ילדים הופכים באופן לא מודע את החומר שהם לומדים במהלך היום לידע פעיל. והיא עשתה זאת באמצעות מחקר בהשתתפות אנשי מקצוע גרמנים ושוויצרים, שתוצאותיהם פורסמו ב Nature Neuroscience.
החוקרים התמסרו לבחינת היכולת ליצור ידע מפורש באמצעות משימה מוטורית נלמדת באופן מרומז.
לשם כך הם ערכו ניסוי עם ילדים בין שמונה ל -11, והשוו את התוצאות עם קבוצת מבוגרים צעירים. המבחן היה לנחש סדרת פעולות שנקבעה מראש, מבלי שאיש הסביר להם מה זה.
לאחר לילה של שינה או יום שלם ער, נחקר זכרם של המשתתפים שחולקו לקבוצות. אחרי השינה כולם יכלו לזכור יותר פריטים בשורה של מספרים מאלה שנשארו ערים. הילדים השיגו תוצאות טובות יותר.
וזה בזמן השינה, הזיכרון הופך כדי להקל על למידה עתידית, והידע המרומז הופך מפורש, להקל על היישום באזורים שונים.
קבוצת אנשי המקצוע בהנהגת ד"ר וילהלם טוענת את החשיבות של ילדים להרוויח מספיק שעות מסיבות רבות, אך אחת מהן היא כמות המידע הגדולה שיש להטמיע מדי יום (הן עבור תהליכי הלמידה והן עבור העובדה שמוחם מתפתח ומקבלים גירויים רבים שעבור מבוגרים אינם חדשים אלא עבורם הם).
אני חושב שמאוד חשוב שמבוגרים יהיו מודעים לרלוונטיות של הרגל שינה טוב בילדותם, ולא רק כשהם צעירים, אלא גם כאשר הם נכנסים לגיל ההתבגרות, באיזה שלב חלק מהנערים והנערות נוטים ללכת לישון מדי מאוחר
