מופתעת מההפתעה שאחותה של גים לקחה כשפגשה את התפריט שלה עם 9 חודשים

אני בדרך כלל לא מדבר על ביקורים אצל הרופא או האחות של צאצאי הקטן כי כמעט אף פעם אין משהו ראוי להסביר ומכיוון שככלל, הם בדרך כלל לא מנסים לשנות את המנהגים שלנו, גם בגלל שהם כבר מכירים אותנו ובחלקם בגלל שהם לא תמיד אנו אומרים את כל האמת.

אולם ביום חמישי האחרון עברנו לסקירה בת 9 חודשים עם גים (זו שבתמונה, כן) וביקרנו אצל אחות שלא הכרנו. כשדיברה על אוכל, מרים החלה לומר את האמת ואת כל האמת וכמובן, נוצר ויכוח מיותר (כי לא התכוונו לשים לב אליו במיוחד), סוף סוף הוא הפתיע אותי, מעל הכל, בגלל היא עצמה הופתעה שהבן שלנו אכל דברים מסוימים שכנראה, איש עוד לא המליץ ​​לנו.

בהתייעצות היינו כולנו: ג'ון, ארן, גיים, אמא ואבא

זה היה שיחה של כעשר דקות על אוכל שהיינו יכולים לחסוך, באמת, כי ברקע זה אבסורד לגרום לתיקונים ועצות שלא תעקוב אחריה, אבל שאולי, רק אולי, יכול להיות שימושי לטווח הבינוני או הארוך, אם עם זה אנו גורמים לו לחשוב קצת על הנושא.

הדבר הראשון שהפתיע אותי הוא שהוא התחיל להסביר בפירוט מה להציע לאכול גואים, עם תשעה חודשים, כשראה שזה בננו השלישי. אני אומר את זה מכיוון שבייעוץ (למי שלא מכיר אותי, אני גם אחות ילדים), כשאני רואה אם ​​עם כמה ילדים אני מבקש ממנה ישירות לשאול אותי אם יש לה שאלות, כי אני מניח שפחות או פחות הוא כבר יודע מה לתת ומה לא לתת וזה, באופן הגיוני, הוא כבר יודע להכין את זה.

נהדר עדיין לקבל חלב אם, אבל ...

כשהוא משאיר את זה בצד, וזה לא חשוב, הוא שאל אם הוא מניק ואחרי שקיבל כן בירך את מרים שהמשיך עם זה אחרי תשעה חודשים. עם זאת, הוא אמר לנו שעלינו (ולא "יכולנו") להתחיל לתת לו יוגורטים, כי מוצרי חלב חשובים מאודבנוסף לגבינות רכות, עליהן ענינו שמעולם לא נתנו שום דבר של פרה וכי באופן עקרוני, איך ינקתי ... (חלב אם הוא גם חלב, לא?).

הוא הופתע שלא שתה חלב מלאכותי ושאל אותנו על דגני הבוקר. "אנחנו מכינים אותם עם חלב שיבולת שועל, או עם מים ... כי הם לא אוהבים מרק", אמרנו לו. ואז הוא אמר לנו שמרים יכולה להוציא את החלב להכנת הדגנים או שאם לא נרצה להשתמש בחלב מלאכותי נוכל להשתמש בחלב סויה לתינוקות. מכיוון שאנחנו מכינים דייסת דגנים מדי יום והיא גם דורשת לא מעט (נניח בערך 90 מ"ל) לא הבנתי למה לא הצלחנו להגיע עם שיבולת שועל, שהם לא יותר מאשר מים עם שיבולת שועל שאליהם אנו מוסיפים דגני בוקר אבקתיים בקרב אלה שיש להם, אוי הפתעה! שיבולת השועל.

אז הוא אמר לנו שנוכל להתחיל לתת לו אורז אחרי עשרה חודשים, ואנחנו מודה שהוא אוכל אורז כבר חודשיים. שוב היו פניו של "ללכת הורים חסרי אחריות", מכיוון שבמדריך שלו נראה כאילו הוא מסומן אורז בעשרה חודשים ולא לפני או אחרי. אם כבר בארבעה חודשים יש המון רופאי ילדים ואחיות שממליצים לתת לתינוקות דגנים ללא גלוטן (שתי דייסות דגני בוקר, כלומר אורז ותירס), לא הבנתי למה הם לא יכולים לאכול אורז עד עשרה חודשים.

ארוחת ערב? אתה לא יכול לתת ארוחת ערב!

ואז הוא אמר לנו שאנחנו יכולים להתחיל לתת לו פסטה כשהיה כמעט בן שנה, אבל מרים אמרה לו שגם אנחנו נתנו לו מרק פסטה לארוחת הערב, כמובן שאין לו ביצה. ואז הוא היה פטיפוסה כיוון שעשינו, כנראה, משהו שלילי מאוד עבור בננו: תן לו ארוחת ערב! כמו שאמר, אסור לתת לילדים ארוחת ערב עד 12 חודשים. מרים ענתה שזה סתם מעט מרק והיא אמרה כן, אלא שהם חייבים להכין שני תנ"כים ביום.

באותו הרגע כבר השמטתי את טיפת הזיעה עם הילד בזרועותי, לא בגלל עצבים, אלא בגלל "איזה צורך ...". כמובן שאנחנו עונים שהוא לא שותה תנ"כים, שכפי שאמרנו בהתחלה, הוא שותה חלב אם, חלב אם, לוקח חלב מהציצים של אמו, מניקה, שותה את הנוזל הלבן של אמו, הוא חלב אנושי, כל כך תקף כמו זה של התנ"ך. מה אני אומר "כך", הרבה יותר תקף מהתנ"ךאבל נראה שזה לא משנה לו, מכיוון שבמדריך שלו הוא צריך לשים "ביסה בבוקר, ירקות ובשר בצהריים, פרי אחר הצהריים וביב עם דגני בוקר, או דייסה, בלילה."

כמובן שאם לתינוק נלקח רק 250 מ"ל חלב שנלקח במהלך היום, בזמן הארוחה יש צורך לתת חלב כן או כן, אלא אם כן נלקחים את 250 הנותרים המומלצים בשעות הלילה, מה שיכול להיות גם כן. אבל ילד שמניק, ילד יונק, לוקח את ה -500, או מה שלא יהיה, במשך כל היום והלילה, על כמה יריות, כך שלא משנה אם יש לו ארוחת ערב או לא, כי מה אם אני לא מאכיל אותו ואני נותן לו את האוכל בלילה? מה קורה?

בין כל אלה אנו מסבירים שירקות, בשר, אורז, עוף, לחם עם עגבנייה ("מה? אתה נותן עגבניה?") וכל השאר הוא אכל אותו בידו, לקח אותו והביא אותו לפיו כי ניסינו לתת לו אותו בדייסה והוא תמיד דחה את זה, מנסה כפתרון לקחת את זה כך. הוא הופתע שזה המקרה ואז הוא המליץ ​​לנו להתחיל לתת לו דגים לבנים, אותם עלינו אוספים אותו לירק ואז מועכים אותו. אבל לא סתם אמרנו לך שהוא אפילו לא רוצה לראות את הנמעך? כפי שלא משנה, במדריך שלו נראה היה שום דבר שאמר "אתה עושה את הדגים כמו שאתה רוצה, בגריל, מאודה או בגריל ומפורר אותו עם האצבעות כדי שהוא יוכל לאכול אותו ולוודא שאין קוצים "

מסכם

בכל אופן יצאתי מבלי להבין שלא אוכל לשתות חלב שיבולת שועל כאשר בגיל חצי שנה כולם מומלצים על דגני בוקר עם שיבולת שועל, שלא אוכל לאכול אורז כשתינוקות רבים כבר לוקחים אותו בארבע, שאני לא אוכל לאכול פסטה, זה עדיין דגני בוקר אחרים (זה חיטה), שלא יכלו לאכול עגבנייה, אותה הם ממליצים על דייסת הירקות לאחר חצי שנה, לברך את מרים על ההנקה ואז לומר לנו שהיה מאוד מאוד חשוב להתחיל לשתות חלב ולא יכולתי לאכול ארוחת ערב עד שנת החיים.

כמו שתמיד אני אומר, לא אכפת לי כי בסוף ביתי אנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שהכי טוב, אבל מה עם כל האמהות שהולכות לרופא הילדים והאחות שמחכות לקבל הוראות כיצד להמשיך מאותו הרגע וזה האם הם מקשיבים לכל מה שהם ממליצים? לא הכל לא בסדר, כמובן, אבל בטוח הנקות רבות הולכות לטייל בגלל מדריך ההאכלה של אנשי מקצוע רבים.