לאחרונה קראתי הצהרות של אקס-אפנסור של הקטין והפסיכולוג חאבייר אורה, בהן ייחס את ההתאבדויות ואת בעיות הסמים של צעירים להגנת יתר של הורים והציע הרבה קשרים חברתיים עם אנשים קרובים להיות מאושרים יותר. ואני תוהה אושר, איפה איבדו אותה בילדותם?
תראו, כמובן, הגנת יתר שמובנת כחוסר זהירות או דיכוי אמיתי אינה טובה וברורה כי הסביבה עם אנשים שאנו אוהבים גורמת לנו אושר (בתנאי שזו אהבה בריאה ולא מתעללת).
מה יכול לגרום להתמכרויות, דיכאון והתאבדויות?
אבל באופן כללי, הרעיון כי הגנת יתר גורמת לבעיות סמים, דיכאון והתאבדות נראית פשטנית, ממוקדת למבוגרים ופוגעת בכנות כלפי ילדים שבאמת סבלו מטראומה ואלימות בגלל היעדר הגנה נאותה עבור מי שצריך תשמור עליהם. אני חושב שצריך לחשוב קודם הילד שנפגע מאלימות, אלה שאיבדו את אושרם בילדים.
האושר צריך להיות תמצית הילדות, ולמעשה היא צריכה להיות המנוע והמטרה של חיינו. אך ישנם אנשים שלכאורה לעולם אינם משיגים אושר ונראה כי התאבדות, סמים, פשע, דיכאון וחוסר היכולת לנהל את חייהם נובעים מאנשים רבים מאז ילדותם המוקדמת.
בואו נהיה ברורים. הילדות של ימינו עשויה להיות מוגנות כתמיד על ידי החוק וכי ההורים מנסים להימנע מסכנות לילדיהם, אך אם נעבור לנתונים על האלימות שספגו ילדים, נראה איפה להתחיל לחקור מתי יש לאדם צעיר הבעיה איננה בשאלה האם הוריו רוצים שהוא "יותר מדי" או מסכים "יותר מדי".
שם נצטרך לחקור באמת את הטראומות, ההתעללויות והחשיפה לאלימות שאולי הצעיר סבל מאז ילדותו והתבגרותו.
לכן ברצוני לצטט מידע כללי מאוד אודות האלימות שילדים סובלים. במקרים מסוימים אני יכול לתת נתונים, באחרים לא, מכיוון שמדובר בנתונים שנראה כי לאף אחד לא אכפת לחקור.
אני מקווה שהרעיונות הללו משמשים, בחלקם, להפריך את ההסבר הפשטני של מר אורא הגורם לאומללות בקרב ילדים וצעיריםבעיות סמים, דיכאון והתאבדויות בקרב צעירים.
הגורמים לאומללות
כמובן שהם נראים לי סוגיות חמורות ומכרעות הרבה יותר בביוגרפיה האישית של מישהו ואני גם חושב שהם יכולים להיות כאלה הסיבה לאומללות: מכמה בעיות פסיכולוגיות, חברתיות ורגשיות שאנשים אלה, ללא טיפול מתאים, יכולים לגרור את חייהם.
- 15% מהבנים ו- 26% מהבנות יסבלו מסוג כלשהו התעללות מינית. עליכם לדעת את דמויות ההתעללות המינית בילדות או בגיל ההתבגרות.
- יתכן כי 56% מבני הנוער ההומואים סובלים מהטרדות. בני נוער הומואים רבים סובלים מאלימות והתעללות רגילה. כמעט מחציתם חושבים על התאבדות.
- 80% מהתלמידים סובלים בריונות. והנתונים נוראים אם נחשוב מה המשמעות של סבל או עדים לבריונות.
- ה אלימות במשפחה זה נורא יותר מ- 50% מההורים פגעו בילדיהם, מה שהופך אותם לאגרסיביים ומגדיל את האפשרות לסבול מהפרעות נפשיות. שלא לדבר על כמה ישתמשו, בשאננות או בסליחה של הסביבה, סוגים אחרים של אלימות לא גופנית כמו עלבונות, הערות משפילות, תוקפנות מילוליות, עונשים חסרי פרופורציות, פיחות, זעקות וגישות הגורמות להם לחוש פחד.
- הוא התעללות או טראומה בילדים עבור אלימות זה לא מתגלה לרוב ולא יטופל ברוב המקרים. לא זו בלבד, אלא שהיא תידחה בפני הקורבן עצמה גם בילדותה וגם בחייה הבוגרים.
- רוב גדול של תינוקות סובלים ליקויים במישוש או ברגשות בשלב ראשוני בשיטות המצביעות על כך שאתה לא צריך להקפיד על בכי שלהם, או לקחת אותם בזרועותיהם, או לקחת אותם, או להניק אותם לפי דרישה, או להגיע אליהם אם הם מבקשים חברה בלילה.
- ברבים מהלידות יש מידה מסוימת של אלימות רגשית או פרידה מהילד
- כמעט כל הילדים רואים מקרי רצח ואלימות באופן ישיר או עקיף מדיה לפני שמוכנים להטמיע אותה ואלימות אף מוצגת כחלק מבידור רגיל.
- כל הילדים שגרים איתם התעללות בקרב מבוגרים הם קורבנות אלימות במישרין או בעקיפין ורובם לא חולצים לחיות עם מתעללים פיזיים או רגשיים.
- אלימות כלפי ילדים, אם היא לא משאירה סימנים או שהיא חמורה מאוד, אפילו מוערכת, מוחאת כפיים ומקובלת חברתית.
טראומות ילדות ובעיות רגשיות
כל העובדות הללו, לדעתי, מסבירות טוב יותר את הגורמים האפשריים לטראומה, קורבן, חוסר היכולת להתמודד עם אתגרים, התמכרויות, דיכאון והתאבדות מאשר תיאוריות מרכזיות למבוגרים. אלימות והתעללות הם ללא ספק גורם לאובדן אושר ותחרות של ילדים רביםשלמרות החוסן של האדם יכול להיות נטוי לנצח.
כשילדים מוגנים באמת מכל אלימות זו, אנו מדברים, אם תרצו, מר אורה, על מושג ההגנה מפני יתר. עד אז, מתוך כבוד לקורבנות, אני חושב שאנחנו צריכים להיות יותר רציניים כשמדברים עליהם אותם ילדים שאיבדו את היכולת להיות מאושרים.
