לפעמים, אמון בעצמנו והערכה עצמית טובה יכול להיות קשה, במיוחד כשאנחנו חיים בעולם בו מגזיני אופנה ורשתות חברתיות מפציצים אותנו בסטנדרט יופי מגוחך ולא מציאותי. כהורים, חשוב להזכיר לבנים ולבנות שלנו שהגוף שלהם לא מגדיר את מי שהם או את הערך שיש להם.
וזה פשוט המסר שמורה העביר לתלמיד באמצעות מכתב מעורר השראה, לאחר שידעה שהילדה הייתה נושא להקניטה על ידי חבריה לכיתה בגלל משקלה.
למרות שכיום יש לנו את התנועה "חיובית בגוף", שנלחמת כדי שכל האנשים יוכלו להרגיש בנוח במשקל שלהם ללא קשר למשקלם, צבע העור או פגמים שלהם, עדיין יש הרבה מה לעשות כדי לעצור "מביישת את הגוף", או לעג של גופם של אנשים אחרים על מנת לגרום להם להרגיש לא בנוח או לא בטוחים.
אצל תינוקות ועוד אמא מזכירה לנו את החשיבות של דיבור חיובי על גופנו מול בנותינוכדי להראות זאת, המקרה של ילדה שספגה ביקורת מצד חברי כיתתה בגלל המשקל שלה. סטפני הוליפילד, אם הילדה המדוברת, מספרת שהכל התחיל כשהבנות התחילו לדבר על כמה שקלה כל אחת מהן.
בתה הרגישה רע מכיוון שהיא זו ששקלה הכי הרבה בקבוצה, וכתוצאה מכך התגרה מחבריה לכיתה. סטפני שוחחה עם בתה והסבירה שהיא שווה הרבה יותר מאשר רק מספר בקנה מידה אבל למרות מאמציו, זה לא הספיק לבתו.
עם זאת, יום אחרי ששוחחת עם בתך, הילדה חזרה הביתה מלווה במכתב שכתבה המורה שלה, איתו דיבר גם יום קודם לכן, סיפר לו כמה הוא נפגע מההערות של בן זוגו.
להפתעתה של סטפני, המכתב של המורה שלה היה ממש רגשי ומעורר השראה, וגרם לבתה להרגיש הרבה יותר טוב לגבי מה שקרה. לכן, הוא החליט לשתף את המכתב בעמוד שנקרא Momstrosity, תוך שהוא מדגיש את המסירות והחביבות של המורה כלפי בתה:
"אתמול, כמה בנות עשו צחוק ממשקל הבת שלי. היא גבוהה יותר ומבוגרת בחצי שנה מרוב חבריה לכיתה. היו להם שיחה בה דיברו על כמה שהם שוקלים והמספר שלהם היה הגדול ביותר", סטפני מתחילה להתייחס."זו הפעם הראשונה, אך אין ספק שזו לא תהיה הפעם האחרונה שהיא משווה את ערכה למספר בסולם.".
ואז, מלווה בפרסומו בו מסביר שלפעמים קל יותר להאמין למילים כאשר אינן מגיעות מאימנו שלנו (מכיוון שאנחנו כמובן מניחים שהם אומרים את זה רק בגלל שהם אוהבים אותנו וכדי לגרום לנו להרגיש טוב יותר), שתפו את המכתב שכתב המורה שלו לבתו:
אתה בראש שלי מאז אתמול. מה שקרה בשיעור הסיר את ליבי ופשוט הייתי צריך לכתוב לך. בחיים אנשים יעשו ויגידו דברים שיפגעו ברגשותיכם. זו אמת קשה. זה קרה לי בילדותי וזה עדיין קורה לי עכשיו כמבוגר. עם זאת, אני רוצה שתזכרו את הדברים האלה, יקרים:
מילים ופעולות לא מחשיבים של אנשים אחרים לא אומרים כל דבר שנכון לגביך, אלא למעשה חושף הרבה על האדם האחר. פשוט סובבו את הלחי השנייה והמשיכו להיות הדוגמא המבריקה של טוב לב שהייתם כל השנה. ההשפעה החיובית שיש לך (אפילו על אלה שפגעו בך) תהיה עצומה מכיוון שבחרת להוביל כדוגמה. אתה מודל לחיקוי.
אתה יפה, מבפנים ומבחוץ. יש לך את אחד הלבבות החביבים והחביבים ביותר מכל תלמידים שהיו לי. ואני הייתי מורה מאז שדינוזאורים צעדו על האדמה (האההה), כך שלימדתי ילדים רבים ואתה באמת כוכב בהיר. זו האמת.
להיות ילדה זה קשה, ולאורך כל חייך תמצא את עצמך עם הרבה ספקות לגבי עצמך, ממש כמו בכל הבנות. כשאתה מתחיל לפקפק באיך שאתה אוהב, זכור שהמספרים בסולם לעולם אינם קובעים את ערכו של אדם. כולנו בגדלים, צבעים וצורות שונות, ובכנות, זה מה שהופך אותנו לכל כך יפים וייחודיים. אף אחד לא בדיוק כמוך, וזה דבר טוב מאוד! לטלטל את הייחודיות שלך.
הפוסט של סטפני עם מכתב המורה היה מלא בתגובות חיוביות, מוחא כפיים ליוזמת המורה ומדבר עליו כמה חשוב ללמד ילדות מאז ילדותם לא רק לאהוב את גופם, אבל לא לצחוק או לגרום לאנשים אחרים להיות פחות שונים.
