די בצעקות בבית הזה! לחנך בלי לצעוק

נראה כי הצרחות לא היו מזיקות, הן תוצר של רגע של זעם ונעלמות באוויר, אך אצל ילדינו הם משאירים סימנים עמוקים ברמה הפסיכולוגית ומשפיעים על התנהגותם. לכן אני מציע לחנך בלי לצעוק לחיי משפחה הרמוניים יותר ולהיות מסוגלים לומר די בצעקות בבית הזה!.

לפעמים הדינמיקה המשפחתית צוללת אותנו במערבולת של כאוס שבה נראה שרק צעקה טובה יכולה לעצור זאת. אבל צעקה לא פותרת דבר, היא לא גורמת לילד לשנות התנהגות רעה, להפך, זה ישאיר עקבות באישיותו. הצעקה משתקת, מפחידה, אך לא מחנכת.

כשאנחנו צועקים אנחנו לא אומרים דברים מתוקים, הצעקות מלוות לרוב באיומים, סחיטה ופסילה. הם לא פחות מההתבטאות באלימות, לא פיזית, אלא פסיכולוגית.

מילים וצרחות יכולות להיות מזיקות יותר או יותר מהתעללות גופנית. כפי שאמר לנו הפסיכולוג רמון סולר, מומחה לחינוך ללא אלימות, בראיון מצוין שהציע לנו "צעקות, איומים וסחיטה הם אלימות פסיכולוגית".

הימנע מצעקות בבית

אני מזהה שלפעמים אני די חריקת ועלי לעשות מאמץ כפול הימנעו מצעקות בבית. אבל מכיוון שאני לא אוהבת לצרוח או שבנותיי גדלות עם וילון מוזיקלי צורח, אנו עובדים יחד כדי להימנע מכך.

ישנן טכניקות לשליטה על הכעס המציף אותנו ברגע נתון לפני רגע של כעס. לפני שאתה מאבד שליטה על המצב ומתפוצץ בצרחות ופסילות, אנחנו יכולים לעצור את זה.

עלינו לעצור, להקפיא את הסצנה במשך שתי שניות ולהסתכל זה בזה כגיבורי סרט. כמבוגרים, עלינו ללמוד לשלוט בכעסים, כוון את הבלם כשאנחנו מאבדים שליטה.

זה אפילו עוזר לי לכסות את פי ביד כדי להימנע מצעקות ואמירת דברים שאני לא רוצה לומר.

ניהול תוקפנות ושליטה בעצמך מסובך כשאנחנו מרגישים מוצפים, אבל זה נמצא ביכולתנו להתעמל שליטה עצמית, ידע עצמי וניתוח עצמי להשתפר כהורים ולחנך את ילדינו ללא אלימות.

הסמכות אינה מופעלת על ידי צעקות, נהפוך הוא הצעקה מחלישה אותנו מכיוון שמשמעותה שאיננו מסוגלים לשלוט ולהפוך מצב שלילי.

הורים צורחים, ילדים צורחים

תוצאה נוספת של התבגרותם עם הורים צורחים היא שהילדים רואים בצעקותיהם משהו כל יום וגם הם הופכים לצרחים.

הם מאמצים אותה כסוג תקשורת תקף. הם ילדים שצועקים על ילדים אחרים וגם על הוריהם ואחיהם. אתה מגיע לנקודה בבית שבה לדבר בטון רגיל זה מוזר.

כדי להימנע מכך, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להוות דוגמא. על ההורים ללמוד לשלוט בעצמנו לפני שהם צועקים ועל כך עלינו לנסות לזהות את תסמיני הכעס כדי להימנע מהתפוצצות.

עלינו להעביר את זה לילדינו. הבן את הרגשות שלך מתוך אמפתיה וללא אלימות. למד אותם להביע את רגשותיהם ותסכוליהם באמצעות תקשורת בריאה בלי לצעוק.

אתה יכול לחנך בלי לצעוק

זה נראה קשה כאשר הוא כבר הוקם בבית כסוג של תקשורת בין הורים לילדים, אך זה אפשרי לחנך בלי לצעוק.

אז היום אני מציע לעשות תרגיל של ניתוח עצמי, להוציא לפועל את השליטה העצמית כדי להיות מסוגל לומר בבת אחת די בצעקות בבית הזה! (השלטים מציינים דגש, לא צעקות).

תמונות | מליסה אודונוה ומדינס על פליקר אן פקס ועוד | הימנעות מצעקות מסייעת בשיפור היחסים המשפחתיים ומקדמת התפתחות בריאה יותר בקרב ילדים בתינוקות ועוד | חמש צעדים בסיסיים להתרבות חיובית וללא עונש. חינוך ללא צעקות, ספר מומלץ