לפני מספר ימים סיפרתי לכם על המלאך השומר של ארן, זה שמעולם לא ראיתי אבל יום טוב בא להישאר ולהציל את בני מכמה, והיום רציתי לזכור מלאכי השומר של הפארק.
אלה מלאכים שיש להם הרבה עבודה, יותר מדי, בעיקר בגלל שהורים רבים סומכים עליהם יותר מדי. הם עושים את עבודתם היטב, הם יעילים ואינם מבקשים דבר בתמורה, אך הם לא יתממשו, ולכן הורים רבים יעשו טוב שלא לתת להם את כל תפקיד המעקב המוביל, כי יום אחד הם יכלו להפחיד טוב.
הבנתי שהם קיימים גם בפארק ביום בו ראיתי ילד כבן שש נופל ממבנה פארק שגובהו כשלושה מטרים.
בני הבכור, שהיה אז בן ארבע, גם הוא היה נחוש לעלות ו (שוטה ממני) לתת לו לעשות את זה. עם זאת, לא הסרתי ממנו את עיניי, וכשהוא רצה לרדת עשיתי אלף ואחת כדי להימנע מלהסתכן בסיכון.
הילד הזה, לעומת זאת, שיחקתי בגבהים תחת עינו הפקוחה של כל אחד. כמה דקות אחרי שהלכנו למקום אחר הילד נפל. "פלוף" נשמע נופל לחול הפארק. איש לא בא לעזור לו. הילד קם מתלונן, חיוור מפחד ואולי חיוור מהמכה, אוחז בזרוע שפגעה יותר מדי והלך לעבר ספסל, שם אמו לא ראתה אותו נופל (כנראה שהוא אפילו לא ראה אותו מטפס, וגם לא משחק שם).
שם הסביר לאמו שהוא נפל וכי נזק רב נגרם. חשבתי על כל הפגיעות החיצוניות והפנימיות האפשריות שילד (או מבוגר) יכול לעשות כשנופל מגובה של שלושה מטרים והוזה לראות שאמו פשוט אמרה לו "ובכן, אם פגעת בעצמך עכשיו הישאר כאן לצידי", כשהוא סובב את ראשו שוב להמשיך את השיחה שניהל עם אמהות אחרות.
הילד נשאר לצידו (כנראה שהיה עושה זאת גם כשאמו אמרה לו להמשיך לשחק), בעוד שצל של בניין מתנשא אכל את השמש ככל שחלפו הדקות. הבניין הגבוה הזה הוא פשוט אחד מבתי החולים שיש לנו בעיר שלישנמצא במרכז, שתי דקות הליכה מהפארק בו היינו.
באותו יום הבנתי שיש גם מלאכי שמירה בפארקים. אבל זה לא היה רק באותו היום, כי לצערי ראיתי ילדים שנעלמים, ילדים שבוכים ללא הגנת הוריהם, ילדים שעושים סדירות לא רצוניות במגלשה, ילדים שהולכים לבד בין הנדנדות המתנדנדים כמו שהולכים בלי רמז על ידי שדה מוקשים וילדים שמלאכי האפוטרופוס שלהם הגיעו באיחור מעט, כבר מדממים, מתרחקים עם הוריהם צועקים "אנחנו לא חוזרים".
ראיתי המון וראיתי שרצתי רגליים בפארקים. אולי ראיתי את זה כי כדי לראות אתה צריך להסתכל. אולי ראיתי את זה כי בזמן שצפיתי בילדי, הורים אחרים לא צפו בילדיהם. בכל מקרה, בין אם מלאכי השומר קיימים ובין אם לא, כל יום יש להם יותר עבודה, ואלה לא חדשות טובות.
