יש הרבה יותר ויותר, למרבה המזל, מחקרים הנעשים עם תינוקות כדי ללמוד כיצד הם מגיבים לגירויים שונים מההורים.
הסיבה לכך היא שלמרות שתינוקות אז גדלים ואינם זוכרים את ילדותם, המוח צומח באופן אקספוננציאלי כמעט ויוצר נוירונים ונוירונים, המופיעים על סמך חוויות הרגע. במילים אחרות, המוח שנוצר כאשר תינוק גדל יהיה מותנה במקצת לחוויות שעובר התינוק.
לאורך הקווים הללו הראו חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה מספיקות שתי דקות בלי לשים לב לתינוק בן חצי שנה כדי להילחץ וכי בדיוק בכניסה לאותו מקום למחרת, תינוקות כבר מעלים את רמות הלחץ שלהם, ומראים שהם יודעים שאפשר להתעלם מהם שוב.
זה סקרן, כי בגיל חצי שנה רוב התינוקות עדיין לא מסוגלים לשבת ורבים אז מתחילים לאכול משהו אחר חוץ מחלב. כל כך מוקדם, כה קטן, והם כבר לחוצים אם הם לא מקבלים את תשומת ליבם של הוריהם.
בתינוקות ועוד שבע דרכים להרגיע את בכי התינוק שלךאיך עשו את המחקר
לצורך ביצוע המחקר הזמינו החוקרים 31 אמהות למעבדה שלהן עם התינוקות שלהן בנות 6 חודשים, וחילקו אותן לשתי קבוצות. התינוקות ישבו במושבי מכונית והאמהות הוזעקו לדבר ולשחק איתן.
באחת הקבוצות נאמר לאמהות שבין המשחקים תקופות משולבות של שתי דקות בהן נאלצו להשקיף על ראשו של התינוק מבלי ליצור פנים או הבעה. האימהות של הקבוצה השנייה לא היו צריכות לעשות שום דבר מיוחד, פשוט המשיכו לדבר ולשחק עם הילדים שלהן.
החוקרים לקחו דגימות רוק בתחילת המפגש, בשעה 20 ו -30 דקות, וצפו כי רמות הורמון הלחץ, קורטיזול, הרקיעו שחקים כאשר התעלמו מהתינוקות על ידי אמם. למחרת, כשחוזרים למעבדה, רמות הקורטיזול עלו שוב עוד לפני שאמהות התעלמו מהן.
קבוצת התינוקות שלא התעלמה מהם לא שינו את רמות הקורטיזול שלהם לא ביום הראשון ולא ביום השני בו הם הלכו למעבדה.
בתינוקות ועוד, מדוע אי אפשר להתעלם מתינוק לבכות (או צריך)?מה היו המסקנות?
התוצאות הללו, ובעיקר לשים לב שביום השני הם כבר היו לחוצים רק מתוך מחשבה שאמהותיהן הולכות להתעלם מהן, גרמו למומחים להתפתחות הילד לחשוב שאפיזי לחץ חוזרים ונשנים יכולים להשפיע על יותר ממה שדמיינו כל כך הרבה בבריאות. בילדות כמו בחיים שילדו תינוקות בעתיד, כשהם בוגרים.
דייוויד היילי, החוקר הראשי של המחקר, אמר את הדברים הבאים:
מהתוצאות עולה כי לתינוקות אנושיים יכולת לייצר א תגובת לחץ מראש, בהתבסס על ציפיות שנוצרו על בסיס הטיפול בהורים בהקשר ספציפי.
דברים לומר על המחקר
שתי דקות זה מעט מאוד זמן, כל כך מעט שכולנו יכולים לזכור ללא מאמץ רב תקופות של שתי דקות בהן ילדינו היו ללא עידוד ותמיכה של הוריהם, כלומר בכי.
עכשיו, דבר אחד הוא שאמא שלך תעמוד מולך ותסתכל על הראש כאילו לא היית קיים, עם פרצוף פוקר, ודבר אחר הוא שאמא שלך עושה משהו באותה תקופה ולא יכולה לסייע לך. באופן אישי, הראשון היה מלחיץ אותי הרבה יותר מזה השני, אז אולי אותו דבר קורה לתינוקות ("דבר אחד הוא שאתה לא יכול, עוד דבר מאוד אחר שאתה מתעלם ממני").
אצל תינוקות ועוד תחקיר מראה מדוע תמיד צריך לטפל בתינוק הבוכהכשקראתי את המחקר לא יכולתי שלא לזכור את השיטות ללמד ילדים לישון בלילה, שמבוססות על התעלמות מהתינוק למשך כמה דקות (הרבה יותר מפעמיים) עד שהם לומדים לישון לבד או יותר נכון , עד שהם ילמדו שאין צורך להתקשר להורים כי הם לא יקבלו את התשובה שהם חושבים שמגיע להם.
נזכרתי שבגלל שאם התינוקות במחקר העלו משמעותית את רמות הלחץ, תינוקות שבוכים בלילה, במשך מספר לילות, ככל הנראה לחוצים יותר מדי, גם אם זה לא יוסבר (ואף פעם לא יוסבר) הספרים שמסבירים זאת.
אני אישית מעריך את המחקרים שנעשים בגלל לתת ערך לכל אותן שעות שהורים רבים בילו בעריסת ילדינו, לכאבי הגב שנשאו אותם בזרועותיהם, לשעות שהושקעו בהרגעת דמעותיהם וסבלם וכל שעות השינה שנותרו לאורך הדרך, שאינם מעטים.
