ילדים מאוד נהנים מ ניסויים מדעיים ואם הם לא מסובכים, נוכל להפוך אותם לעצמנו בבית ולהפוך את ההכנה, ההגשמה ואיסוף ההשערות והמסקנות לרגע בלתי נשכח. כשאני עושה סדנאות מדעיות עם ילדים, יש להם תקופה נהדרת ואתה בהחלט יכול להתאים אותם למשפחתך.
בנוסף, ניסויים הם דרך משחקית לקרב ילדים לטבע ולחוקיו בצורה מהנה ויצירתית, לתת להם לגעת בדברים בידם ובאותו הזמן, לגרום להם להשתתף בשיטה המדעית, להניח את היסודות למערכת יחסים בריאה עם למידה
היום אני מציע סדנת מדע בה בואו להתנסות במים. ילדים יכולים לעזור לנו אחרי שנתיים-שלוש, אבל זה יהיה עם ארבע או חמש כאשר הם יוכלו להפיק תועלת רבה יותר ולהבין כמה מושגים פשוטים.
מים מתוקים ומי מלח
נצטרך ליטר מים, קערת סלט שקופה, מגש קוביות, צבעי מאכל, מלח ומקרר. נגלה את זה מי מלח צפופים יותר מתוקים עבור החלקיקים שהתמוססו.
ראשית אנו מערבבים מעט מי ברז עם צבע ומכניסים למגש הקוביות, ומכניסים למקפיא.
כאשר קוביות הקרח מתקשות, ניקח את ליטר המים החמים ונמיס מלח עד שהוא לא יתמוסס יותר. אז נוציא את הקוביות הצבעוניות ונכניס אותן למי המלח.
הקוביות יהפכו לנוזליות אך המים יתמוססו, והמים הצבעוניים שהתקבלו ייצפו על מי המלח השקופים.
המסקנה תהיה הגיונית, מים נטולי מלח בעלי צפיפות נמוכה יותר ממלח ומסיבה זו הם צפים, הם קלים יותר, ונוכל גם להסביר תופעות כמו מים מתוקים זה מה שנשאר על פני השטח של הארץ בצורת נהרות ואגמים.
המים שבלון מושך
ניסוי זה ידהים ילדים אם כי עבור הקטנים מושגים מסוימים מורכבים יותר, אנו יכולים לתרגם אותם לשפה שהם מבינים ותופתעו עד כמה בקלות ילדים מקבלים שהנושא מורכב הרבה יותר ממה שאנו יכולים לצפות בעין בלתי מזוינת. אנו נעשה שבלון מסוגל למשוך זרם של מי ברז.
אנו זקוקים לבלון, בנוסף לחתיכות נייר קטנטנות. נשפשף את הבלון בבגדינו ואז נביא את שיער הילדים ואת פיסות הנייר. הבלון מושך אותם והם אפילו נדבקים זה לזה.
לאחר מכן, אנו משפשפים במרץ שוב את הבלון ומקרבים אותו לטפטף מי ברז.
זרזיף המים הקטן, כשמתקרבים לבלון, יפסיק ליפול אנכית והיא תסטה בעדינות לכדור הארץ, כאילו נמשכת אליו בכוח מסתורי ובלתי נראה. גם אם נתקרב, טיפת מים תידבק למשטח. זה נראה קסם אבל זה מדע טהור.
חפצים, כל מה שמסביבנו, עשויים אטומים אטומים בלתי נראים, בתורם, על ידי חלקיקים קטנים. אחד מהם הוא האלקטרונים הזעירים, המרחפים סביב הגרעין. כשאנחנו משפשפים את הגלובוס נשארים אלקטרונים מחוברים לגלובוס ומושכים בעזרת כוחם את חפצי המטען ההפוך, כאילו היו מגנטים קטנים. לקטנטנים די בהסבר זה והרבה יותר ברור אם נשלים אותו עם סט מגנטים. בהמשך נוכל להרחיב את ההסברים.
קשת בכוס
ראה את קשת בשמיים היא חוויה נפלאה. הקדמונים דמיינו אגדות יפות על אותו גשר של צבעים שנראה שמגיע מתחום הקסם או האלים. אך זוהי תופעת טבע וככאלה, אנו יכולים לנסות להביא את טבעם האמיתי לילדים על ידי קבלת אולי כוסית תעזור לנו לראות קשת קטנה.
נצטרך כוס מלאה מים ומנורת שולחן שתשאיר את הנורה באוויר כך שהאור שלה יהיה עז יותר.
ברגע שכוס המים מלאה, אנו נעודד את הילדים להסתכל באור הנורה. בהתחלה, ניגש אליו במקביל לתצוגתך אך לאחר מכן נוכל להטות את הזכוכית עד שנוכל לראות בה קשת רכה.
הסיבה היא שמים אינם עניין אחיד ועל ידי העברת מים דרכם הם מסיטים את קרני הצבעים השונים היוצרים אותם, מפרידים ביניהם ומראים אותם. האור הלבן הנראה הוא תערובת של קרניים באורכי גל שונים בשילוב והמים עוזרים לנו להפריד ביניהם עד שנוכל להבדיל ביניהם, בדיוק כפי שקורה טיפות מי הגשם עם קרני השמש בקשת הקשת.
אני מקווה שהקטנים בבית נהנים מאלה ניסויי מים מסדנת המדע שלנו. אני חושב שהם יאהבו את זה, אבל אני לא מבטיח שהם לא יהיו ספוגים.
