אחד הספקות הגדולים של אמהות ואבות כשיש להם תינוק הוא אם הם צריכים להוריד את עור העורלה כדי שלא יהיו להם פימוזיס.
לרוב המבוגרים, עד כמה שידוע לי, אף אחד לא עשה לנו משהו מיוחד, ולכן רובנו צריכים לחשוב שאתה לא צריך לעשות הרבה בקשר לזה. עם זאת, פעמים רבות רופאי ילדים ממליצים להוריד את העורלה של התינוק יותר ויותר, כדי להפוך אותו ליותר אלסטי.
חלקם אף מורידים את העורלה בכוח, מייצרים כאבים וכמה פצעים שאחר כך נרפאים באופן ספונטני, מכיוון ש"אם זה לא היה נעשה עכשיו היינו צריכים לנתח אחר כך. "
אני לא מסכים עם הנוהג הזה ולמעשה, עלי להיות אחד ההורים שפחות נוגע באיבר המין של ילדיהם. אני אסביר מדוע וגם בואו נראה מה באמת מומלץ.
לתינוקות יש הדבקים טרומיים עד 12 חודשים
כאשר נולדים תינוקות, העורלה (עור החלק האחרון של הפין המכסה את העטרה) מגן על העטרה בצורה כה אינטנסיבית שהוא מגיע כסטנדרט המחובר אליו. עד לשנה שההדבקויות כה ברורות עד שהדבר המוזר הוא להיות מסוגל להוריד את עור העורלה, כך שעד אותו רגע זה קצת מופרך להעמיד פנים שהוא זז ומחליק למטה כשהוא מראה את העטרה.
ישנם תינוקות רבים שחזרו הביתה ובכו ופצעים בעורלה מכיוון שרופא ילדים (או רופא ילדים), בגיל שישה חודשים (חודש למעלה, חודש למטה) שקל שזה היה סגור מאוד.
התמרון הזה לא מתייאש משתי סיבות מאוד ברורות: ראשית, כי כמו שאמרנו זה לא הגיוני. העורלה והעטרה מחוברים וזה לא בעיה, זה נורמלי. שנית, בגלל הדבר האחרון לעשות אם מה שנועד לעור להיות אלסטי הוא לפגוע בומכיוון שפצעים מייצרים צלקות וצלקות תמיד בעלי פחות גמישות מעור בריא ושלם.
לאחר 12 חודשים ההידבקויות מתחילות להיעלם
נכון לשנה, לאט לאט, ההידבקויות נעלמות בהדרגה, אבל זה לא דבר שקורה בעוד כמה שבועות או חודשים. זה משהו שקורה בשנים שלאחר מכן (כן, אמרתי שנים).
כדי לתת דוגמא, בסקירה של שנתיים של ילדי, הוריד רופא הילדים את עורלתו כדי להעריך פימוזיס ואמר, "טוב מאוד, אני רואה שהעורלה שלך יורדת כל יום." המציאות היא שכמו שאמרתי בהתחלה, הוא בירך אותנו על משהו שאנחנו לא עושים, כי כל מה שאני עושה זה לרדת קצת מדי פעם, כדי שייכנס מעט מים וסבון, בוא נלך, להיגיינה.
מכאן נובע (לא בגלל ילדי, אלא בגלל שזה קורה ברוב המוחלט של הילדים) אם אתה לא עושה דבר, ההידבקויות נעלמות בהדרגה.
ילדים הם "סוכני האנטימימוזה" הראשונים
אמהות רבות מופתעות כשאני אומר להן שהן לא צריכות לעשות דבר מלבד לפתוח את העורלה לקצת, תמיד בלי להכריח (אם ילדכם עושה פרצוף של "אה!", נפלת למטה). זה כאילו הם מרגישים שהם לא עושים דבר למען ילדיהם, כאשר הם יכולים לעזור להם.
טוב לדעת, אם נותרה אם איזושהי אם הרגשה שהיא לא עושה כלום למען ילדה, שילדים הם "סוכני האנטי-פימוזיס" הראשונים ושהם גם עושים זאת בצורה נפלאה.
ברגע שמורידים את החיתול הם מתחילים לקחת את עור הפין ולזרוק אותו החוצה, לצד, למתיחה, לשטוף, להכניס את האצבע דרך החור ולעשות דברים שכל אב ודאי לא יעשה לעצמו. אותו הדבר כדי למנוע כאבים שלאחר מכן.
עם כל המניפולציות הללו, ובמיוחד זה שמורכב במתיחת העורלה כלפי חוץ (ולא פנימה), הם מבטלים הידבקויות ופותרים פימוזיס על בסיס הידבקויות.
כמה זמן זה נורמלי שיש להם הידבקויות?
זה תלוי קצת בשיקולים של כל רופא. אם יש לך אחד מאותם רופאי ילדים שאוהבים למשוך לפני השנה, זה בוודאי יגיד לך שזה תקין עד 5-6 חודשים. אם יש לך רופא ילדים שמתבסס על עבודתו על ראיות מדעיות, הוא יגיד לך את זה בגיל שתים עשרה חודשים רוב הילדים סובלים מפימוזה פיזיולוגית וכי בשלוש או ארבע שנים הדבקים נעלמים.
לקראת 5-7 שנים עדיין יש אחוז (קרוב ל 10%) של ילדים שיש להם הידבקויות (90% הנותרים נפתרים בלי לעשות שום דבר מיוחד) ועד 8-11 שנים זה 6% מהילדים. ובכן, גם באותו הרגע זה נחשב שאפשר לפימוזה להיפתר באופן ספונטני.
אז מה לעשות כשילד סובל מפימוזה?
לאחר מכן אני חוזר ואומר, עד שלוש שנים זה נורמלי שילדים יש הידבקויות ולא ניתן להוריד את עור העורלה. עד לאותו גיל לא נעשה דבר אלא אם כן יש סיבוכים כמו זיהומים או אי נוחות מכיוון שהעור אינו מחליק במורד העטרה.
הדבר היחיד שצריך לעשות, לשם היגיינה, הוא להחזיר מעט את העורלה, בלי להכריח, כך שייכנסו מעט מים וסבון.
מגיל שלוש אתה פשוט יכול להמשיך לחכות, כי זה כנראה ייפתר בלי לעשות משהו מיוחד, אם כי קיימת האפשרות לבצע טיפול עם קרם סטרואידים בעוצמה בינונית או נמוכהאשר הוכח כיעיל מאוד.
במרכז בו אני עובד קרם זה לא משמש עד חמש או שש שנים, אם כי ישנם רופאי ילדים שכאמור מתחילים להשתמש בו בשלוש. קרם זה גורם להעלמות ההידבקויות, במקרים רבים הימנעות מהתערבות כירורגית.
אם היו פועלים, מתי תתבצע ההתערבות?
מרבית המומחים ממליצים לא לנהוג עד שהילד יהיה בן 5 או 6, אם כי נראה כפי שנראה, אם לילד אין תסמינים, אתה עדיין יכול לחכות עוד קצת כיוון שהוא יכול להיפתר באופן ספונטני אחר כך.
עם זאת, אם יש לילד תסמינים, כמו כאבים בעת שיש לו זקפה או אם הוא מבצע זיהומים כמו בלניטיס, יתכן ומומלץ להתערב לפני כן אם קרם הקורטיקוסטרואיד לא השפיע על הרצוי.
מסכם
עונה על השאלה איתה אני כותב את הערך: לא, אתה לא צריך להוריד את העורלה לתינוקות או ילדים אלא אם כן זה יכניס מעט מים וסבוןכלומר, להיגיינה ותמיד בלי להכריח.
גם כשלא עשינו זאת ההידבקויות ייעלמו עם חלוף חודשים או שנים ברוב הילדים, והותירו כמה ילדים שייפתרו אחר כך, וכמה שייפתרו בקרם. כולם ללא צורך להוריד את כוח הכוח של העור מעט מדי יום, כפי שממליצים רופאי ילדים רבים ומבלי לתת משיכות בר המייצרות פצעים, כאבים ובכי ללא צורך.
