כשאנחנו מדברים על פיוס, למרות שאנחנו מתקדמים לאט לאט, אנו יודעים שבמדינות רבות עדיין יש לנו דרך ארוכה. אך בנוסף לדבר על הצרכים שיש למשפחות להשגת לוחות זמנים טובים יותר לאיזון טוב יותר בין העבודה והחיים המשפחתיים שלהם, עלינו לדבר גם על מה שאמהות העובדות מחוץ לבית חשות.
בחקירה שנערכה לאחרונה במדינות אירופה נמצא כי אמהות ספרדיות האשמות ביותר בכך שלא יכלו לבלות יותר זמן עם ילדיהםכמו גם עובדות חשובות אחרות על רגשותיו ביחס לפייס ואמהות.
על פי המחקר האירופי האחרון שהכין סיטלי, פלטפורמה בינלאומית המביאה משפחות עם מטפלות בתשע מדינות ברחבי העולם, עבור אמהות בספרד חוסר הפיוס ותחושת האשמה הולכות יד ביד.
אצל תינוקות ועוד, אנו אמהות, אך יש לנו גם שאיפות אישיות ואסור לנו להרגיש אשמה בענייןבהיבט של שילוב העבודה והמשפחה שלך, הדו"ח מראה זאת לרוב האימהות יש בעיות לנסות לעשות זאת. בספרד 44% מהאימהות חושבות שזה כמעט בלתי אפשרי, בעוד שבמדינות אחרות, כמו איטליה, מאמינים 23% מהאימהות.
יש הבדל בולט ביחס למדינות צפון אחרות בהן יש אמצעי פיוס טובים יותר, כמו פינלנד, שם 35% מהאימהות רואות שקל לעשות זאת, בעוד בשוויץ ובבלגיה 81% חושבים שלמרות שיש לה קשיים מסוימים, הפיוס אפשרי.
באשר לתקלה, 75% מהאימהות הספרדיות חשות אשמה על כך שאינן מסוגלות לבלות יותר זמן עם ילדיהן, אך גם 69% מהם מרגישים אנוכיים בהודאה שהם היו רוצים שיהיה להם יותר זמן עבורם.
אצל תינוקות ועוד, מדוע שלא נרגיש אשמה בכך שאנחנו רוצים זמן לבד לעצמנו?בנקודה שיש להם זמן בשבילם, 91% מהנשים הספרדיות אומרות שהן עסוקות כל כך בעבודה ובאחריות משפחתית ומשק ביתית, עד כי שיש להם מקום לזה זה משהו שהם לא יכולים למצואואילו 69% מהם מצרים על כך שהזמן המועט שיש להם "פנוי" בסופו של דבר מוקדש לעבודות בית.
אבל גם אם הם מרגישים רע, המציאות היא שזו לא אשמתם, אלא של חוסר הפיוס, אך גם, בלחץ שמפעילה החברה, עם אותה מושג מיושן של "האם הטובה" האנוכית שמשאירה הכל לילדים.
מתוצאות החקירה הזו אנו יכולים להשיג שתי מסקנות עיקריות. הראשונה היא להמשיך ולהילחם כדי להשיג את הפיוס הרצוי. והשני, זה עלינו להמשיך ולעודד את האימהות לא לחוש אשמה על כך שהן מייחלות לזמן שלהן ולשאיפותיהן האישיות.
