בואו נכניס את עצמנו למצב: אנחנו עם בננו ואנחנו מוכנים לספר לו את הסיפור שבחר. אנו פותחים אותה ומתחילים מה שיהיה רק חמש דקות חולפות של היסטוריה. אנו סוגרים את הספר ולפני שנוכל להחזירו לאתר שלו, הקטנה שלנו אומרת לנו: "זה לא נעשה".
למרות שנראה לנו שעשינו נהדר, יש הבדל עצום בין לספר סיפור ולקרוא סיפור. וזה, לספר סיפורים זה לא קל כמו שזה נראה.
ילדים מעדיפים שנספר להם סיפורים, לא שאנחנו קוראים אותם. וכשאנחנו מספרים להם סיפור, הם הודעו לנו.
איך לספר סיפור טוב?
לספר סיפור יש הרבה יותר יתרונות מאשר רק לקרוא אותו. לדוגמה, סיפור סיפור נותן לנו חופש פרשנות גדול, מה שגורם לכך שאותו סיפור לא ייראה זהה אם המצב משתנה.
היבט חשוב נוסף הוא האקספרסיביות של המספר. כל גופנו (עיניים, ידיים, פה, קול ...) חייב להיות מספיק אקספרסיבי כדי שמי שמקשיב לנו יוכל ליהנות מההיסטוריה.
להיות מסוגלים ליצור מחדש עם הסיפור עלינו לשחק עם הקול שלנו, עם העיניים שלנו, עם המחוות שלנו, מה שיעזור לנו לבטא רגשות ביתר שאת וברור.
בזכות הדגש שלנו על השימוש בכל המשאבים, יהיה קל יותר לתפוס אותו תשומת הלב של הקטנה. בקריאה הילד צריך רק להגביל את עצמו לקבלת הגירויים, ואילו כשאנחנו מספרים לו את הסיפור, עליו לפרש ולעבד את המידע שהתקבל.
תשומת הלב מוגברת גם בזכות הרגשנות והרגישות של המספר. לכך, בנוסף, עלינו להוסיף את ה- קסם האישיות של המספר, מה שהופך את החיבור עם המאזין למהיר ואינטנסיבי יותר מאשר רק קריאה.
אפקט נוסף שיכול ללוות סיפור טוב הוא השימוש ב- מדיה חזותית: בובות, רישומים ..., שעוזרים גם לשפר את האקספרסיביות של מי שמספר את הסיפור.
היתרונות של סיפור טוב של סיפור
הסכום של כל הגורמים הללו שהוזכרו לעיל מביא לכך הילד מוכנס לחלוטין לסיפור, מבין אותה הרבה יותר טוב מאשר אם היא רק קוראת את זה.
אל לנו לשכוח כי מציאות ילדינו שונה משלנו, וכי צרכיהם וקשייהם נפתרים אחרת. לדוגמא, כל סיום שמח של סיפור פירושו התגברות על בעיה פנימית (קנאה של האח, פחד מהחושך ...).
בזכות הסיפורים ילדינו מזדהים עם הדמויות, דרכם הם מקרינים את רגשותיהם הפנימיים (טובים או רעים), ומציעים להם פתרונות אפשריים עבורם.
מה השימוש בסיפורי סיפורים?
ישנן מטרות רבות שניתן לכסות באמצעות סיפור. בסדר הבילוי של הילד זה יכול להיות השימוש לרוב ההורים כאשר הם מספרים סיפור, עליך לזכור את זה לא היחיד.
אסור לשכוח שהסיפורים ליצור מצבי תקשורתבין אם מילולית ("שוב", "היזהר מהזאב!", "ומה קרה אחר כך?" ...) כלא מילולית (סקרנות, תנועות גוף, בקרת קצב, זיהוי קול ורעש, משפרות את דמיון ...)
מסקנה
למרות שזה נראה שקר, לספר סיפור זה לא קל כמו שזה נראהמכיוון שקריית הסיפורים לקטנטנים בבית היא אמנות.
