לפני שבועיים נתוני הדו"ח האחרון ב- PISA, שהוצג על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), המציין את רמת ההבנה המדעית, המתמטית והקריאה של תלמידים בני 15 בני 65 ו -65. מדינות
כרגיל הספרדים נשארו באזור האמצעי ומבחינת הבנת הנקרא אנו נמצאים 13 נקודות מתחת לממוצע של כל מדינות ה- OECD, שהם 494 נקודות.
משמעות הדבר היא מערכת החינוך הספרדית לא השתפרה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות שכן, למרות שהאזעקה מכישלון בבית הספר נשמעה מזמן, נראה כי דבר לא השתנה.
מי אשם?
כשמדברים על כישלון בבית הספר, העיניים ממוקדות מאוד באופי של צעירים, איך הם גדלו ומה המטרות שלהם לעומת הדור הקודם, ההורים הנוכחיים. עם זאת, התקלה אינה יכולה לשכב אך ורק על ילדים, מכיוון שבדרך מסוימת הם קורבנות של מודל חינוכי שלא סתם הסתגל לזמנים הנוכחיים.
פתגם סיני אומר כי "אם התלמיד אינו עולה על המורה, התלמיד אינו טוב וגם המורה אינו טוב" נכון שרמת התלמידים נמוכה מהרצוי, אך כנראה שנכון גם שרמת המורים עשויה להיות גבוהה יותר. אני לא אומר שמורים אינם מוכנים, אלא שדרך ההוראה צריכה להשתנות כדי לעזור לילדים ללמוד מוטיבציה לעשות זאת ולא כשגרה שהם צריכים לחיות כן או כן או כשיעורים שיש ללמוד מכיוון שמישהו שולח .
בפתגם זה רק אחד מדבר על תלמיד ומורה, אולם יש להכיל גם משפחות, מכיוון תפקידם של ההורים הוא מהותי בחינוך ילדינו.
כיצד אנו פועלים איתם, כמה צעצועים אנו קונים אותם, כמה זמן אנו מבלים איתם, כיצד הם מרגישים חשובים (או לא) לנו וכמה הם יקרים, מה הדרך שלנו להמשיך כשאנחנו מדברים או משא ומתן עם מישהו, מהן המטרות שלנו והיעדים שלנו, כיצד אנו נהנים מזמן חופשי ומכלול ממושך הם נושאים המשמשים ליצירת אישיותם של ילדים (אתם יודעים, "חינוך ילד זה כל מה שנעשה כשאנחנו לא מחנכים אותו").
ילדים שמקבלים מאות צעצועים מכיוון שהורים מתיימרים להחליף אהבה לדברים חומריים מאבדים את ערך הדברים ומרגישים שמיידיות כשמדובר בהשגת משהו היא בעלת חשיבות עליונה. מי שמבלה מעט עם הוריהם (הורים ספרדים מבלים בממוצע 22 דקות ביום עם ילדיהם), עשוי בסופו של דבר להרגיש ש"אבא ואמא לא אכפת להם כל כך ממה שקורה לי "והכבוד שאנו מפגינים איתם בני גילנו (או חוסר כבוד) ישמשו מודל כשמדובר בהתמודדות עם אנשים אחרים, כדי לתת כמה דוגמאות.
כיצד לשפר את התוצאות שלנו בדוחות PISA?
איזו שאלה נהדרת וכמה קשה לענות עליה בארבע שורות. לעשות סיכום ולומר משהו שאינו חדש, כי דיברנו עליו בכמה הזדמנויות, המטרה תהיה לנסות להידמות לאלה שמשיגים תוצאות טובות יותר: הפינים.
ישנם מספר בתי ספר ספרדיים הנוטלים כרגע משיכות מכחול של המודל החינוכי הזה, ומנסים לגרום לילדים ללכת לבית הספר מאושרים, להוטים לספק את סקרנותם המולדת.
בסמוך למקום עבודתי ישנו אחד מבתי הספר האלה, שהוא ציבורי, והמציאות, אחרי כחמש שנים ברציפות, היא שהם נתקלים בכמה "סטירות" שמגיעות, בעיקר, מהורי ילדים, שלא הם מבינים שילדיהם, עם חמש שנים, לא יודעים לקרוא כשהבן דוד, שהולך לבית ספר אחר, כבר יודע לעשות זאת.
כל עוד ההורים אינם מבינים חינוך בשום דרך אחרת ואינם מסוגלים לומר בכנות כי החינוך שקיבלנו היה "גוף" (מדברים רע ובקרוב), בו הדבר החשוב היה לקבל ציונים טובים ולא ללמוד, החינוך יישאר זהה וכישלונם של ילדים ימשיך להתקיים.
להשיג ציונים טובים ולא ללמוד?
אמרתי את זה (כתוב). חינוך שילדים מקבלים מבוסס על קבלת מקצועות ושיעורים על מנת להיבחן במבחן שכולם צריכים לעבור. זה גורם (עשה תמיד) שרוב הלימודים משתמשים ביכולתם לשנן דברים כדי "להקיא" כל יום הבחינה. לאחר מספר שבועות, מי שלקח ציון 9 בבחינה ייקח ככל הנראה 7 ומי שעבר לבטח יתלה. אחרי כמה חודשים כמעט אף אחד לא יוכל לאשר.
זה לא למידה. זה שינון. הדבר החשוב בחיים הוא ללמוד לחשוב, לא ללמוד לשנן. כל מערכת חינוך או כל טכניקה שמתיימרת שאנשים מבינים דברים המבוססים על שינון, עתידה להיכשל, מכיוון שלזיכרון יש תאריך תפוגה.
כולנו בילינו כ 15 שנה בבית הספר והמכון מתוך כוונה ללמוד ולקבל השכלה. כמה אתה זוכר את כל מה שלימדו אותך? אני חושב שאסור לי להוציא 30% ... משהו נעשה אז רע מאוד ומשהו נעשה רע מאוד עכשיו אם מערכת החינוך תמשיך להשתמש בטכניקות חינוכיות דומות שלא עוזרות לילדים לחשוב או ללכת לבית הספר מונעים ללמוד. .
מידע נוסף על דו"ח פיז"א
לבסוף אני אומר לך מידע נוסף על דו"ח פיז"א שיכול לעזור לך לקבל מושג על מצב המצב.
המחקר בוצע בספרד עם 25,000 סטודנטים. ההבדלים הגדולים ביותר בין התוצאות אינם בין הקהילות האוטונומיות השונות, מכיוון שההבדלים הם סביב 4%, אלא בין בתי ספר, שם מרכזים מסוימים משיגים תוצאות של עד 20% טובות יותר מאחרות.
בספרד יש נטל של 36% ממדריכי החדר של ESO, דבר שנאמר בקרוב ... ו -20% מהסטודנטים הם מתחת לרמה המינימלית הנדרשת, דבר שנאמר גם בקרוב. רק 3% מהתלמידים הם ברמת מצוינות.
מסכם
משהו נכשל בחינוך ילדינו הן בבית הספר והן ברמת המשפחה אם רמת ההשכלה בספרד היא עדיין מתחת לממוצע של המדינות המפותחות ואם איננו מסוגלים להתגבר על המצב הזה.
בחברה שלילדים אין הרבה מקום (נראה שהם טורחים בכל מקום ואנחנו מנסים לגדל אותם בהקדם האפשרי כך שהם יתנהגו כמו מבוגרים), שם המשחק של הילדים מוגבל יותר ויותר (ילדים משחקים פחות ופחות), במקום בו הורים מבלים איתם מעט או ללא זמן ולעיתים קרובות אנו עייפים מכדי לחנך אותם ובמקום שמערכת החינוך ממשיכה לעשות רבות מהטעויות שעשו איתנו, עלינו לשים את הסוללות שלנו לנסות להפוך את מסלול הספינה, כי אחרת שום דבר לא ישתנה (אני חושש).
ההיגיון אומר כי במדינה שמטרתה לפתח יותר ויותר, תוצאות אלה צריכות לחולל מהפכה חינוכית אמיתית שממהרת למנוע את כישלונם של בית הספר להיות גבוה כל כך.
עם זאת, אני לא יודע אם בגלל שאנחנו ספרד (אתה יודע מה הם אומרים ... ארץ הטמבורין ובלן אסטבן, נסיכת העיירה) או בגלל שמישהו מעוניין שהכל יישאר אותו דבר (ככל שיותר טלה לגדל את ילדינו פחות בעיות יהיו עם mandamases העתיד), אך כאן שנה אחר שנה תוצאות דוח פיז"א מראות כי איננו מתקדמים וכישלונות בית הספר עדיין גבוהים למדי מבלי שאף אחד יפגין מעט ביקורת עצמית. בכל מקרה ...
